128
אגרת התשובה ב
א. באגרת התשובה ריש פרק ד' כתב אדה"ז: "ואולם כל הנ"ל [היינו הפרטים בנוגע לתעניות של תשובה, המבוארים באגה"ת פרק בג] הוא לגמר הכפרה כו' אחר התשובה כו' אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה כו' [שזהו ענין התשובה גופא] ההכרח לבאר1 היטב בהרחבת הביאור, בהקדם מ"ש בזוה"ק2 בביאור מלת תשובה ע"ד הסוד. תשוב ה'. ה' תתאה תשובה תתאה. ה' עילאה תשובה עילאה".
ובהערות אאמו"ר כאן3 מבאר, שב' הלשונות, "לבאר היטב" ו"בהרחבת הביאור" הם "לנגד הב' בחי' תשובה שנקט אח"כ תשוב ה' תתאה, תשוב ה' עילאה": "ה' תתאה הוא מלכות, ובה הוא באר היטב, באר מלכות, היטב יסוד ז"א. . והוא תשובה תתאה, [באר] ה' תתאה דמלכות [וזוהי תשובה תתאה גופא הקשורה עם מלכות, ה'], היטב הוא בעל תשובה תתאה [הקשור עם] יסוד [ו']4 שהוא בעל דמלכות. . בהרחבת הביאור הוא לנגד תשוב ה' עילאה דבינה, כי בינה הוא בחי' רחובות".
וצריך ביאור: גם בתשובה עילאה יש שני פרטים — תשובה (גופא) ובעל תשובה5: תשובה עילאה גופא היא בבינה (ה"א עילאה), ובעל תשובה עילאה הוא בחכמה (יו"ד), ולפ"ז אינו מובן: מהו טעם החילוק, שאצל הרמז על תשובה תתאה נקט אדה"ז לשון המרמזת על שתי הבחינות — תשובה תתאה גופא (מלכות) ובעל תשובה תתאה (יסוד ז"א), ואילו בהרמז על תשובה עילאה אומר "בהרחבת הביאור", המרמז רק על תשובה עילאה (בינה) גופא, ולא על הבחינה ד"בעל תשובה עילאה" (חכמה)6?
גם צריך להבין:
התיבות "לבאר היטב בהרחבת ה
הערות
- 1. כי הענין עצמו כבר הובא בפ"א.
- 2. ראה רע"מ פ' נשא קכב, א. קכג, א.
- 3. לקוטי לוי"צ על תניא ע' כט.
- 4. לקו"ת בלק עה, א — הובא בלקוטי לוי"צ שם.
- 5. לקו"ת שם עה, ב.
- 6. בפשטות י"ל, ע"פ המבואר בלקו"ת שם "ואעפ"כ אמר כאן רק שלשה מדריגות בתשובה כי או"א הן תרין רעין דלא מתפרשין ע"כ הם שניהם מדרגה אחת בכלל". ויש להוסיף שב"בהרחבת הביאור" מרומזת גם בחי' חכמה. כי "הבאר השלישי שחפר יצחק שקראו רחובות" [המרומז ב"בהרחבת הביאור" (לקוטי לוי"צ לתניא שם)], עם היותו (בעיקר) בחי' בינה, שייך הוא גם לחכמה (ראה תורת לוי"צ ריש ע' כג. ע' כח. וראה גם שם ע' כא בפירוש הכתוב "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" שנאמר (תולדות כו, כד) גבי באר זה: "ופרינו דוקא שיוצא ממנו טיפת זרע[ednref_18_*]" — והרי טיפת הזרע שייכת לחכמה, אות י' שהיא כדמות טיפה (לקוטי לוי"צ לתניא שם — בהערה שלפנ"ז)). ועפ"ז יומתק גם מ"ש באגה"ת כאן "בהרחבת הביאור" — ולא "בהרחבה" — שי"ל, דהוספת תיבת "הביאור" היא בכדי לרמז (גם) על חכמה. ולהעיר גם מזה ש"הביאור" [הרומז (גם) לחכמה] הוא משרש "באר" המורה על מלכות (כנ"ל בפנים מהערת אאמו"ר) — והרי מלכות וחכמה שייכות זל"ז, כדלקמן סעיף יג ובהערות שם. [edn_18_*] בתורת לוי"צ שם: רע. והוא טה"ד וצ"ל: זרע.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל לקו"ש חל"ט ע' 128
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.