125

מהות האבר); בשביל תיקון הפגם שבשאר האברים — צריכים להתענות על כל פעם ופעם; ובשביל תיקון הפגם בהאברים כפי שהם כלולים באבר זה — צריכים להתענות ג' פעמים.

ויש לומר, שמטעם זה, הגם שאדה"ז נקט כה"הכרעה המקובלת. . להתענות ג"פ כפי מספר הצומות דחטא זה", מ"מ פסק שיש להחמיר יותר בפעם הראשונה שמתענים "מספר הצומות", מאשר בפעם שני' ושלישית [שבהן "יתענה עוד ד' פעמים. . עד אחר חצות היום בלבד. . וב' חצאי יום נחשבים לו ליום א'", משא"כ בפעם הראשונה שצריך להתענות תעניות שלמות]²⁸ — כי²⁹ הפגם שבעצם מהות האבר (שתיקון פגם זה הוא ע"י מספר הצומות פעם אחת) הוא פגם חמור יותר מהפגם שבאברים הכלולים בו (שתיקונו הוא ע"י שמתענה עוד ב' פעמים).

ח. ויש לומר, שזהו אחד מהטעמים לכך שאדמו"ר הזקן מוסיף הדוגמא [בהביאו הדיעה הא' "שצריך להתענות כו' כפי המספר אשר חטא"] "כגון המוציא זרע לבטלה כו'":

בנוגע לשכבת זרע כתב הרמב"ם³⁰: "כל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה³¹ וחייו אובדים". ומזה מובן, שבחטא הוצאת זרע לבטלה, בגלוי יותר כיצד (א) החטא פועל גם בשאר כל אברי הגוף³², (ב) בכל פעם נתוסף בהפגם.

ולכן מוסיף אדמו"ר הזקן "כגון המוציא זרע לבטלה כו'" — כי בדוגמא זו מוסבר הטעם של דיעה זו (בנוגע לכל חטאים) שצריך להתענות מספר הצומות על כל פעם ופעם שחטא.

ט. והנה ברמב"ם שם, לפני דבריו הנ"ל "וכל שתצא ביותר הגוף כלה כו' וחייו אובדים", כתב³⁰ "שכבת זרע היא כח הגוף וחייו כו'". זאת אומרת, דזה ששכבת זרע פועלת בכל הגוף הרי זו תוצאה ומסובב מזה שהיא "כח הגוף".

ויש לומר, דזה ש"שכבת זרע היא כח הגוף" (שזהו מה שהיא כוללת בתוכה הכח של כל הגוף³³) אינו עצם מהותה אלא רק ענין נוסף בה, ועצם מהותה היא טיפה (נקודה) שלמעלה מציור.

ויתירה מזו: הנקודה של טיפת הזרע קשורה עם נקודת הנפש³⁴.

ודבר זה, שמהותה היא נקודה (טיפה), הקשורה עם נקודת הנפש — היא הסיבה שהיא כוללת גם את כח הגוף.

יו"ד. מזה מובן בנוגע להחטא דהוצאות ז"ל, שחומר הפגם שבחטא זה הוא בכל שלשת ענינים הנ"ל (סעיף ו):

מצד זה שטיפת הזרע היא (כוללת) "כח הגוף" ופועלת בכל הגוף — הרי הפגם הנגרם על ידי חטא זה בכל שאר