122

גם צריך להבין הוספת אדה"ז — לאחרי כתבו "ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים עד"מ צריך להתענות עשר או עשרים פעמים פ"ד" — "וכן לעולם" (היינו שאם חטא יותר מעשרים פעמים צריך להתענות פ"ד צומות לכל פעם) — דלכאורה, מאי קמ"ל? למה תיסק אדעתין דהא ש"צריך להתענות כו' כפי המספר אשר חטא" הוא רק עד עשרים פעמים, עד שצריך לשלול סברא זו בפירוש ע"י ההוספה "וכן לעולם"⁷?

ג. והנה בהערת אאמו"ר מבאר (בסוגריים) עוד דיוק באגה"ת כאן:

לקמן בהפרק⁸ כ' אדה"ז, ד"כל בעל נפש כו' יחמיר על עצמו להשלים עכ"פ פעם א' כל ימי חייו מספר הצומות לכל עון ועון מעונות החמורים שחייבין עליהם מיתה עכ"פ ואפילו בידי שמים בלבד כגון להוצאות ז"ל פ"ד צומות פ"א בימי חייו. ויכול לדחותן. . ויתענה כעשר תעניות עד"מ בחורף א'", ומבאר אאמו"ר, ד"מה שנקט [גם כאן]. . כעשר תעניות" הוא לפי ש"כעשר הוא ג"כ י'".

וגם כאן יש לדייק בדברי אדה"ז (ואאמו"ר לא עמד ע"ז) — בשביל מה הוצרך להביא דוגמא ("כגון להוצאות ז"ל כו'"⁹)?

גם צריך להבין: כיון שאות יו"ד שייכת לא רק למספר עשר אלא גם למספר עשרים כנ"ל — מהו הטעם (בפנימיות הענינים¹⁰) שגבי "ויתענה. . בחורף א'" מביא רק מספר עשר ולא מספר עשרים?

ד. כבר נתבאר כמה פעמים אודות הערות אאמו"ר על זהר ותניא כו', שמחמת כמה טעמים (וגם מצד הצמצום בניר ודיו) נכתבו בקיצור נמרץ. וכשלומדים אותן בעיון הראוי, רואים, שנוסף על הדיוקים שמבאר בהערות אלו בפירוש, אפשר למצוא בהן יישוב לעוד כמה שאלות המתעוררות בהענין (ולפעמים גם שאלות במקומות אחרים).

זאת ועוד: אע"פ שברוב ההערות מתעכב (בגלוי) רק על דיוקי לשונות וכיו"ב — הנה לאחרי העיון כדבעי רואים, שבכו"כ מהם מבואר ומוסבר על ידן גם התוכן הכללי של הענין שעליו מתעכב.

וכ"ה גם בנדו"ד, דאע"פ שבגלוי מבאר רק הדיוק למה נקט אדה"ז הדוגמא ד"עשר או עשרים" (ו"כעשר תעניות") — הרי ע"י הערה זו מתורצים עוד כמה דיוקים, כולל גם הדיוקים הנ"ל (סעיף בג).

ועוד זאת — שבהערה זו מוסבר גם התוכן הכללי של דברי אדה"ז כאן, הן הטעם ש(לפי דיעה אחת) "צריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא. . כפי המספר אשר חטא", והן הטעם ש"כל