115

התירו אפילו אם עומד להתקיים לעולם"²⁶, וכאשר עושה עוד קשר ע"ג הקשר הא', אין הפירוש שרק הקשר הב' הוא קשר של קיימא, אלא שע"י הוספה זו חל שם "קשר של קיימא" גם על הקשר הא' (וכפשטות הענין שגם הקשר הא' נעשה בר קיימא).

ועד"ז הוא בענין ב' הקשרים דתשובה — תשובה תתאה ותשובה עילאה — שהעבודה דתשובה עילאה (הקשר הב') פועלת חיזוק וקיום בהעבודה דתשובה תתאה [וכנרמז בדיוק הלשון "שאז הוא כפול ומכופל", דהיינו "ב' קשרים זה ע"ג זה": גם הקשר הא' הוא בכלל "כפול", כי גם תשובה תתאה יש בה קיום, אלא שזה גופא נעשה בו ע"י "מכופל" — הקשר דתשובה עילאה].

ועפ"ז יש לומר, דזה שתיקון פגם הברית הוא ע"י עסק התורה, אין הכוונה שיש בכחו להגיע לדרגת תשובה עילאה עצמה [דלדביקות זו א"א להגיע קודם תיקון פסיקת חבל הנשמה], אלא רק לענין זה שב"תשובה עילאה" שפועלת חיזוק וקיום בתשובה תתאה.

[ומדוייק ג"כ ל' אדה"ז כאן, שבביאור תיקון פגם הברית ע"י עסק התורה לא הזכיר (בפירוש) שזוהי העבודה דתשובה עילאה²⁷, וע"פ הנ"ל י"ל הטעם, כי הענין דעסק התורה הבא לתקן חטא זה אינו העבודה דתשובה עילאה עצמה, אלא רק ענין זה שב"תשובה עילאה" שפועלת חיזוק בתשובה תתאה כנ"ל].

ויש לומר עוד: לא זו בלבד שכדי שעונו יכופר צריך (גם) לכל פרטי העבודה דתשובה תתאה שנתבארו באגה"ת [ואי אפשר לו "לדלג" מקיום מצות התשובה בפשטות (עזיבת החטא) לתשובה עילאה "דיתעסק באורייתא"], אלא עוד זאת, שעיקר התשובה (גם על החטא דפגם הברית) הוא תשובה תתאה (שבאה לכפרה), אלא שהיות שעון זה "פוגם במוח", לכן לא מספיקה תשובה תתאה לכל פרטי' (המבוארים לעיל), אלא צריך להוסיף ענין עמוק יותר, "יתעסק באורייתא".

ה. ביאור הענין:

עיקר העבודה דתשובה תתאה היא — קבלת עול מלכות שמים, ובלשון אדה"ז בריש אגה"ת²⁸ שמצות התשובה היא "עזיבת החטא בלבד. . שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו ית' ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו הן במ"ע הן במצות ל"ת" [דלהיות שע"י מעשה העבירה פרק מעליו עול מלכות שמים (דאם הי' עליו עולו ית' הי' מושל ברוח תאוותו מצד עול מלכות שמים שעליו), לכן בעשיית תשובה צריך לשוב אל ה' לקבל עליו מחדש עול מלכותו ית'],

אך כדי שקבלה זו תהי' "באמת ובלב שלם"²⁹ לא מספיקה קבלת עול מלכות שמים במעשה בלבד ("לא יעבור עוד מצות המלך כו'"), אלא צ"ל גם הכנעת הלב וכן לעורר רחמים על נפשו כו' (וכמבואר בארוכה באגה"ת פ"ז "דרך האמת והישר לבחי' תשובה תתאה"), כי לאחרי שהאדם נכנע לתאוות לבו, הנה