114

נשמה למעלה עם הנשמה כפי שהיא מלובשת בגוף (דהמשכת החיות משורש הנשמה להנשמה למטה נמשלה ל"חבל"²²), וע"י תשובה תתאה חוזר ומקשר חבל זה ו"שוב אין עונותיכם מבדילים"²³]; ותשובה עילאה הבאה לאחרי תשובה תתאה היא, השבת הנפש לשרשה ומקורה, כי לאחרי ש"רוח עברה ותטהרם [שהאדם נטהר לגמרי מעונותיו, ונשמתו מחוברת עם שרשה ומקורה ע"י "חבל ההמשכה"] — אזי תוכל נפשו לשוב עד הוי' ב"ה ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו ית' ביחוד נפלא כמו שהיתה מיוחדת בו ית' בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו ית' לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם"²³, היינו שנרגשת בו (גם בהיותו נשמה בגוף) דרגת דביקות נשמתו בו ית' בהיותה בשרשה ומקורה.

[וז"ש בזהר דתשובה עילאה היא "דיתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקדב"ה", כי אין תשובה עילאה רק עצם עסק התורה²⁴, אלא תכלית הדביקות בה'²⁵, וכמבואר בארוכה באגה"ת פ"ט ענין "אתדבקות רוחא ברוחא"].

וא"כ אינו מובן, איך שייך לומר שתיקון פגם הברית ע"י לימוד התורה (יתעסק באורייתא) הוא ענין של "תשובה עילאה" — הרי לפני שנטהר האדם מעון זה עדיין "חבל" נשמתו "נפסק" — וא"כ אין הוא שייך כלל (אלא למעשה דלימוד התורה, אבל לא) לדביקות הנפש בשרשה ומקורה דתשובה עילאה.

ד. ויש לומר, ששאלה זו מיושבת ע"פ ביאור אאמו"ר, ש"כפול ומכופל הוא ב' קשרים זה ע"ג זה שאז הוא קשר של קיימא" [ומטעם זה גופא הקדים אדה"ז את דברי התנא דב"א (לפני הפסוק והש"ס), כי זה שצ"ל לימוד "כפול ומכופל" נוגע לכללות הביאור כאן]:

בכתבו ש"הוא ב' קשרים" מרמז שתיקון הפגם כאן אינו ענין של תשובה עילאה בלבד, אלא יש כאן ב' קשרים, דהיינו ב' דרגות של תשובה, תשובה תתאה ותשובה עילאה (שתשובה עילאה היא "על גבי" תשובה תתאה);

ובזה שמוסיף (בחצע"ג) "שאז הוא קשר של קיימא", מדגיש, שתוכן העבודה דתשובה עילאה כאן (דיתעסק באורייתא) אינה עבודת תשובה עילאה עצמה, אלא (רק) מה שפועלת קיום ב"קשר" שיהי' "קשר של קיימא".

דהנה, זה שב' קשרים זה ע"ג זה הם קשר של קיימא, פירושו, שהקשר השני עושה את הקשר הא' לקשר של קיימא. וכפסק ההלכה, ד"קשר אחד בלבד כו' אינו נקרא קשר כלל ומותר לקשרו ול