111

אגרת התשובה י

א. באגרת התשובה פרק ח' מבאר אדמו"ר הזקן ענינה של עבודת "תשובה עילאה", דהיינו לימוד התורה, ומביא ע"ז בספ"ח ממ"ש בזוהר הקדוש1 דתשובה עילאה היא "דיתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקדב"ה", ולאח"ז בפ"ט מביא מ"ש ב"תנא דבי אליהו"2 "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום3 מה יעשה ויחי' אם הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' והיינו כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל וככה הוא בחבל נחלתו וכו'".

ובהערות אאמו"ר4 על אגרת התשובה מבאר, שכפל הלשון "כפול ומכופל — הוא ב' קשרים זה ע"ג זה (שאז הוא קשר של קיימא5) שאז הוא כפול ומכופל. והיינו כפול הוא מה שקורא ב' דפים. ומכופל מה ששונה ב' פרקים".

ולכאורה זהו פירוש חדש בדברי אדה"ז (בכוונת התנא דבי אליהו), דבפשטות, הפירוש בדברי התנא דב"א הוא שהם שני אופנים שונים התלויים ברגילות האדם, "אם הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים (ואח"כ מביא עוד דוגמא ואם הי' רגיל6) לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים"; ואילו לפי הערת אאמו"ר נמצא, שב' הבבות באות בהמשך זל"ז, שאדם זה צריך לקרות [בתושב"כ7] ב' דפים וגם לשנות [בתושבע"פ7] ב' פרקים, דרק אז

הערות

  1. 1. פ' נשא קכג, סע"א.
  2. 2. כ"ה באגה"ת לפנינו, ובכת"י אגה"ת עם תיקונים והגהות בגכי"ק אדמו"ר הזקן (צילום ממנו נדפס בתחלת ס' אגה"ת עם מ"מ וליקוט פירושים — קה"ת, תשמ"ו). וכ"ה גם באגה"ת מהד"ק (קה"ת, תשמ"ב — ע' תקכא). מאמרי אדה"ז כתובים (חלק א) ע' ב. ועוד. אבל בתנא דבי אליהו הנדפס לפנינו ליתא[ednref_17_*]. ובקיצורים והערות לתניא (ע' לט. לקוטי הגהות לתניא ע' ס) "ע' ויקרא רבה פכ"ה ע"ש" (וראה גם יל"ש משלי (ג, יח) רמז תתקלה). וכן בר"ח ש' התשובה פ"ג מביאו מ"ויקרא רבה". וכן במנורת המאור אלנקאוה (ח"ג פרק תלמוד תורה ע' 235) נראה שמביאו מויקרא רבה (וראה לקמן הערה 15).
  3. 3. בויק"ר (ויל"ש) שם "אם נכשל אדם בעבירה (שהוא) חייב (בה) מיתה בידי שמים".
  4. 4. לקוטי לוי"צ על ס' התניא ע' לג. וראה לקמן הערה 34.
  5. 5. ראה שו"ע או"ח סתרנ"א ס"א "קשר גמור דהיינו ב' קשרים זה על זה", ועד"ז הוא בשו"ע אדה"ז שם ס"ו "וקושרים ב' ראשי הכרך בב' קשרים זעג"ז. . הוא קשר של קיימא", אבל שם מוסיף "שאינו חושש להתירו עולמית". ולכאורה זהו העיקר, כמבואר בשו"ע אדה"ז או"ח סשי"ז ס"א בארוכה. ולא הזכיר זה כאן בהערות אאמו"ר. וראה שם ס"ב וס"ג. ואכ"מ.
  6. 6. ובויק"ר שם מפורש הוא "ואם הי' למוד לשנות" (ולהעיר שגם ביל"ש ליתא "ואם הי' רגיל", כלשון התדב"א שהועתק באגה"ת). וראה גם מנוה"מ שבהערה 21.
  7. 7. כפשטות הלשון, וכמובן גם מלשון תדב"א שם (נעתק לעיל בשוה"ג להערה 2). ושם רפי"ח "כל ת"ח שיושב וקורא ושונה כו' הקב"ה כו' קורא ושונה עמו". וכן פי' בהוספות לחידושי הרש"ש לויק"ר שם. [edn_17_*] ורק איתא שם (תדבא"ר פ"ה קרוב לתחלתו): אדם שעבר עבירות הרבה ונקנסה עליו מיתה כו' וחזר ועשה תשובה וקרא תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושימש חכמים אפילו נגזרו עליו מאה גזירות הקב"ה מעבירן ממנו כו'. ושם לפנ"ז "בני אדם שעברו עבירות ונקנסה עליהם מיתה כו' חזרו ועשו תשובה וקראו את המקרא ושנו את המשנה כו'".

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט לקו"ש חל"ט ע' 111
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א לקו"ש חל"ט ע' 111

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.