100

כ"כ בענין זה, ולא כ' בקיצור, שאחרי שהאדם תיקן את חטאיו בתשובה תתאה צריך להתדבק בו ית' ביחוד נפלא כמו צדיק [ומעלת הבע"ת בזה כבר כ' לעיל דהיא ב"רעותא דלבא יתיר וחילא סגי" כנ"ל]?

ושאלה זו מיושבת ע"פ דיוק וביאור אאמו"ר ד"מתחיל במדות ואח"כ נקט והשכל. . וע"ד שבפ"ש דק"ש. . שהו"ע תשובה כתיב. . מעשה קודם לתלמוד. . מדות קדום לב' מוחין. . מדות דכתר" — שאין כוונתו לתרץ רק פרט א' בסדר הכוחות (מדות קודם לשכל), אלא לבאר שקדימה זו מורה על איכות אחרת בכללות ענין "אתדבקות רוחא ברוחא" ("בכל חלקי הנפש") של הבעל תשובה שאינה בעבודת הצדיקים. ומעלה זו היא "ע"ד [המעלה] שבפ"ש דק"ש שכתיב שם. . מעשה קודם לתלמוד", כדלקמן.

ה. הסברת הדברים:

בביאור הדביקות דתשו"ע כתב אדה"ז בפרק שלפנ"ז, שענינה הוא "לדבקה בו ית' ביחוד נפלא כמו שהיתה מיוחדת בו ית' בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו ית' לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם", שזה מורה על ביטול מוחלט להקב"ה, שהרי "בטרם שנפחה ברוח פיו ית'" אין הנפש מציאות לעצמה כלל33.

ועפ"ז יש לומר, דמ"ש אדה"ז בסוף הפרק ד"מעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא. . דאינון משכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא", אין כוונתו רק שהצמאון הוא ביתר שאת ויתר עז (ע"ד מ"ש לעיל בח"א כנ"ל), אלא שהביטול לה' הוא גדול יותר בבעל תשובה מבצדיק. דאע"פ שגם אצל צדיק ישנה דביקות זו ויחוד זה [וכמבואר בכ"מ34 ענין תשובת הצדיקים, שהוא מ"ש35 "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה"], מ"מ הביטול של בע"ת גדול יותר מביטול של צדיקים.

וטעם הדבר הוא, כי עיקר עבודת הצדיקים היא עבודה שע"פ סדר וטעם ודעת, שטו"ד (שכל) הו"ע של "מציאות", ולכן אף שע"י ההתבוננות שלו בגדלות ה' בא לידי דביקות בה' בביטול גמור, מ"מ הרי הוא "מציאות" דקדושה; משא"כ שורש ויסוד עבודת בעל תשובה היא למעלה מטעם ודעת, ולכן הדביקות היא בביטול בתכלית, בלי תערובת ענין של "מציאות", גם מציאות דקדושה.

ויש לומר, שזהו החילוק בין שני הסדרים — "סדר הישר, מתחלה מוחין ואח"כ מדות", או "מתחלה מדות ואח"כ שכל. . שהמדות הללו הם. . מדות דכתר":

אף שמבואר בכ"מ דשכל הוא בחי' "אין", כי ענינו הוא תפיסת והשגת המושכל כמו שהוא לאמיתתו בלי תערובת מצב ומציאות האדם (ולא כפי שהוא במדות, שבהן עיקר ההרגש הוא ביחס הדבר אליו, "לי טוב")36, הרי גדר השכל כפי שהוא מצד עצם ענינו הוא דבר שבטעם ודעת, דעצם תכונת השכל היא שהשכל קובע איך צריך להיות (ובהתאם לזה הוא במדות הנולדות מהשכל, שה

הערות

  1. 33. ראה גם לעיל ע' 92 ס"ג ובהנסמן שם הערה 21.
  2. 34. ראה לקו"ת ראה כד, ד. שבת שובה סו, ג. ובארוכה ר"פ האזינו.
  3. 35. קהלת יב, ז.
  4. 36. ראה סה"מ תרס"ה ע' טז ואילך. ובכ"מ. וראה לעיל שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.