89
ית' ביחוד נפלא כמו שהיתה מיוחדת בו ית' כו' בטרם שנפחה כו'".
ז. ע"פ כל הנ"ל מבוארים בעומק יותר דברי אאמו"ר בהערה הנ"ל ד"לשוב עד הוי' ב"ה ממש" קאי על שורש הנפש בהספירות "דעת תפארת ויסוד":
ג' הספירות הנ"ל הם ב"קו האמצעי", וידוע39 שקו האמצעי עולה עד פנימיות הכתר. ונמצא, שבענין זה מרומזת לא רק השבת הנפש לשרשה (באצילות) אלא גם התנועה ד"לשוב עד הוי' ב"ה ממש" כפשוטו, לעצמותו ומהותו ית'. דהעצם של אלקות כפי שהוא מלובש בספירות ובעולמות גופא, זהו בהספירות דקו האמצעי, שעולה עד פנימיות הכתר כנ"ל.
[ויש לומר, שזהו גם הטעם שספירת הדעת נרמזת בלשון "ממש" (שאאמו"ר לא ביאר טעם הדבר40, וכנראה סמך על המעיין שיבין מעצמו):
ידוע פי' כ"ק מו"ח אדמו"ר41 בלשון42 "חלק אלקה ממעל ממש", שבתיבת "ממש" נרמזים שני הפכים: א) זה מדגיש את עליונותה של הנשמה, שהיא ממש "חלק אלקה ממעל" (לא רק הארה וכיו"ב, אלא כך ממש), ב) ולאידך, תיבת "ממש" היא מלשון מישוש, דהיינו גשמיות שבגשמיות43, וזוהי מעלת הנפש השנית בישראל, שעם היותה רוחנית שברוחנית (ממש חלק אלקה ממעל) היא פועלת בגשמיות שבגשמיות.
וזהו גם הגדר דספירת הדעת (וקו האמצעי), שעל ידה נמשכת פנימיות הכתר, שלמעלה מכל סדר ההשתלשלות, תוך סדר השתלשלות44].
ואח"כ מתחיל סדר העבודה פרטית דתשובה עילאה, כנ"ל, "לעלות מעלה כו'" עד "לדבקה בו ית' ביחוד נפלא", והיינו, שלאחרי שהאדם מעורר בנפשו התנועה הכללית "לשוב עד הוי' ב"ה ממש", צריך להמשיכה בפנימיות, מדרגא לדרגא, ע"י שעולה "מעלה מעלה למקורה" (חכמה בינה וחיצוניות הכתר), ועי"ז "ולדבקה בו ית' ביחוד נפלא", ד"בו ית'" קאי (כנ"ל בהערת אאמו"ר) על פנימיות הכתר45, אלא שכאן, לאחרי שההתעוררות דתשובה עילאה היא בפנימיות, אין זו רק תנועה כללית ד"לשוב עד הוי' ב"ה ממש", אלא "דביקות" ממש46 "בו ית' ביחוד נפלא".
(משיחות ש"פ וארא תש"ל, תשל"א)
הערות
- 39. ראה בארוכה במעלת קו האמצעי — המשך תער"ב ח"א פרק קיד. שם ח"ב פרק שסב. ועוד.
- 40. דלא כ"עד", שפי' ד"ביוסף שהוא בחי' יסוד כתיב (ויחי מט, כו) עד תאות כו'".
- 41. ראה אגרות קודש שלו ח"ד ע' תב ואילך (ושם באו"א קצת).
- 42. תניא רפ"ב.
- 43. ראה מו"נ ח"א פמ"ז.
- 44. ראה המשך תער"ב שם, דמעלת קו האמצעי היא שנמשך למטה כמו למעלה בלי שינויים, כי הוא העצמיות כו'. ע"ש.
- 45. כהובא בלקו"ת (שנסמן בהערת אאמו"ר) מזח"ג (סו, ב) "בענין בי נשבעתי".
- 46. דמצד פנימיות הכתר, שהוא א"ס המלובש ביחידה (כבלקו"ת שם), אין כאן שני דברים (המתקשרים), אלא מלכתחילה "יחוד נפלא", "תכלית היחוד", שע"ז מורה ל' "דביקות".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.