83

נות על בחי' אלקות שבנפשו ושלמעלה" מורה, שהאלקות מאיר בנפשו (דאל"כ לא הי' זה מעיק לו עד ש"יתמרמר ע"ז מאד מאד"²⁵) — בחי' "חסד";

וענין הביטוש וההכנעה ע"י לב נשבר ונדכה הוא ענין ה"גבורה"²⁶ הנצרך לקבלת עול, שעי"ז נקבע ה"עול" בלבו פנימה.

וזוהי גם השייכות לשתי הלשונות "אמת" ו"ישר" (שהם שני הדברים ד"לעורר רחמים כו' לבטש ולהכניע כו'", כביאור אאמו"ר) — כפירושם הפשוט:

ה"אמת" שבעבודת התשובה דהאדם, הו"ע הבא מלמעלה. וענין זה מרמז אאמו"ר ע"י הציון [על הענין ש"רחמים הוא ת"ת בחי' אמת"] — "ועיין לקמן באגה"ק פ"ו. ע"ש":

באגה"ק שם²⁷ מבואר דדחילו ורחימו הבאות מלמעלה "הן הנקראות בשם אמת. . שהוא (ית') אמת האמיתי וכל האמת שבנבראים כלא חשיבי קמי'. אך איזה הדרך שיזכה האדם לאמת ה', הנה הוא ע"י שיעורר רחמים רבים לפני ה' על הניצוץ שבנפשו כו'". וכן הוא בעניננו, שבכדי שהתשובה תהי' באמת ה"ז ע"י גילוי אמת ה', אלא שהדרך לזכות לגילוי זה הוא ע"י שמעורר "רחמים העליונים. . על נשמתו כו'"²⁸;

ו"ישר" היינו זה שהתשובה (וקבלת עול מלכותו) היא בהאדם עצמו, כנ"ל, ולכן, נוסף על התעוררות רחמים רבים (הגורם לגילוי אמת ה' מלמעלה), צ"ל ענין הביטוש וההכנעה, ע"י לב נשבר ונדכה, שעי"ז התשובה וקבלת עול מלכותו נרגשת בפנימיותו.

(משיחת ש"פ מקץ תשל"א)