78
איך היו"ד ספירות נכללות ונרמזות בד' אותיות דשם הוי'), מ"מ, אין שום דבר חוצץ לפניו ית', ובמילא אין הגבלה בהתפשטותו ית' גם כפי שנמשכת על ידי ד' אותיות שם הוי'.
[והטעם ש"אין שום דבר.. חוצץ לפניו ית'" הוא ע"ד הדין הנ"ל בחציצה בטבילה, דכיון שאין להדבר החוצץ חשיבות (אם מצד מיעוטו או מפני שאינו מקפיד עליו), אין בכוחו לחצוץ בפני מי המקוה.
וכן הוא ברוחניות, שהטעם שאין שום דבר חוצץ בפני שם הוי' הוא לפי שלגבי שם הוי', כל הנבראים (אף שאינם "חלק משם הוי' ב"ה") בטלים אצלו ית', וכמשנ"ת בארוכה בתניא חלק שני47, דמצד שם הוי', אף "דשם הוי' פירושו שמהוה את הכל"48, הרי ההתהוות דשם הוי' היא באופן שהנבראים הם בטלים במקורם (כמו אור השמש כשהוא עדיין במקורו בגוף השמש), שכל מציאותם היא רק מקורם — וכיון שאין הם "מציאות", אין בכחם "לחצוץ" ולמנוע ההתפשטות דשם הוי', "אין שום דבר. . חוצץ לפניו ית'"].
ועפ"ז מבואר גם הטעם שהביא רק ד' ראיות, ולא ה' (גם לנגד קוצו של יו"ד) — כי "קוצו של יו"ד" הוא גילוי אור אלקי כפי שהוא למעלה מ"ציור" (אף לא "נקודה לבד", כהיו"ד), ובעבודה הו"ע המסירת נפש שלמעלה מטעם ודעת, וכיון שמדריגה זו אינה נתפסת ב"ציור"49, ה"ז ע"ד "סובב כל עלמין", שלגבי' אין צריכים לשלול ש"אין שום דבר. . חוצץ לפניו ית'" (כנ"ל).
(משיחות ש"פ נצבים תשכ"ט, ש"פ וישב תשל"א)
הערות
- 47. ראה שם פ"גד.
- 48. שם פ"ד (עט, רע"א).
- 49. ויש לומר, שבפרטיות יותר, הראי' מ"לית אתר פנוי מיני' בשמים ממעל ועל הארץ מתחת גו'", היא (לא רק לנגד ז"א, אלא) גם לנגד דעת, "קיום המדות וחיותן" (תניא ספ"ג). ועפ"ז נכלל בזה גם הענין דקוצו של יו"ד (שבנפש) — כידוע דדעת עולה עד הכתר — אלא שזהו כפי שפנימיות הנפש נמשכת ב"ציור" (פנימיות המדות). וזהו גם הטעם שנרמז בלשון "לית אתר פנוי מיני'", המורה על ביטול גדול ביותר, שמלכתחילה אין כאן "אתר" בלעדו ית' [דבשאר הראיות נאמר רק "מלא", "ממלא" — אבל לא מודגש שאין מציאות לשמים וארץ בלעדו], דכיון שכאן המדובר בהמשכת הכתר (שלמעלה מ"ציור") בהשתלשלות, צ"ל הביטול (שבגללו אין ה"ציור" דהשתלשלות "חוצץ לפניו") בעומק יותר, "לית אתר פנוי מיני'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.