76

העדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט הגוף או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה.

ועפ"ז יש לומר, שהחילוק בין המבואר לעיל בח"א וח"ב (שהקב"ה נמצא בכל מקום), להמבואר באגה"ת כאן ש"אין שום דבר. . חוצץ לפניו ית'" — הוא ע"ד החילוק בין הגדרים הנ"ל בדין טבילה, כדלקמן.

ה. ביאור הענין:

החילוק העיקרי בין המבואר לעיל (בח"א וח"ב) להמבואר באגה"ת כאן הוא:

זה שהקב"ה נמצא בכל מקום (המבואר לעיל בח"א וח"ב) הוא ענין השווה בכל הנבראים כולם, דהוא ית' נקרא "אין סוף ברוך הוא" דכשמו כן הוא, שאין שום הגבלה אצלו ית', ובמילא אין מקום שחוץ ממנו;

אבל באגה"ת כאן³⁴ בא אדה"ז לבאר הענין ד"חלק הוי' עמו"³⁵, שבנ"י הם "חלק משם הוי' ב"ה"³⁶, כיון ש"ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'"³⁶, שזהו ענין ומעלה במציאותם של ישראל, שבהם גופא ישנו "שם הוי'" (וכמו שנת' לעיל בפ"ד³⁷ שיש ד' אותיות שם הוי' בנשמת האדם).

וענין זה הוא רק בישראל, ולא בשאר נבראים, דאף שהקב"ה נמצא בכל מקום³⁸, מ"מ, אי אפשר לומר על כל נברא שהוא "חלק משם הוי' ב"ה" ח"ו, כי זה שהקב"ה נמצא בכל מקום הוא מצד גדלותו ית' (שהוא ית' אין לו סוף), אבל אינו שייך למציאות הנברא (שבו הוא נמצא)³⁹; משא"כ בישראל נאמר "כי חלק הוי' עמו", דזה שהם "חלק משם הוי' ב"ה" מתייחס למציאותם.

ולכן הוזקק אדה"ז להוסיף כאן הקדמה זו "אך באמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית'", כי יש מקום לומר, שכיון שהנשמה ירדה (כמבואר בתניא⁴⁰) "ממדרגה למדרגה על ידי השתלשלות העולמות", ועד שיש לה שייכות גם לגשמיות (דאל"כ לא היתה יכולה להתלבש בגוף גשמי), הרי נמצא, שישנם "דברים" ("בין גוף האדם לבחי' הבל העליון") שהנשמה מתלבשת בהם בירידתה ממדריגה למדריגה מעולם לעולם, עד לעולם הזה הגשמי, שהם אינם "חלק משם הוי' ב"ה" — ואיך אפשר שהוי' עצמו "יגיע" (ע"י דבר זה שאינו "חלק משם הוי' ב"ה") אל מציאות הנשמה כפי שהיא מלובשת בגוף?

ובזה קמ"ל אדה"ז, ש"אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית'", דלגבי שם הוי' "אין שום דבר גשמי ורוחני [אף שהדבר אינו "חלק משם הוי' ב"ה"] חוצץ לפניו ית'", ולכן אין שום דבר⁴¹ יכול