75

הגשמית. . מלא כל הארץ כבודו³, והיינו אור א"ס ב"ה כמ"ש² הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'";

וכן בתניא ח"ב²³ האריך לבאר "שמהותו ועצמותו יתברך הנקרא בשם אין סוף ברוך הוא מלא את כל הארץ ממש בזמן ומקום, כי בשמים ממעל ובארץ ולד' סטרין הכל מלא מאור א"ס ב"ה בשוה ממש, כי כך הוא בארץ מתחת כמו בשמים ממעל ממש", ובהמשך הענין²⁴ שולל דעת האומרים שה"צמצום כפשוטו", כי אין לומר "שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעוה"ז. . שא"א כלל לומר ענין הצמצום כפשוטו שהוא ממקרי הגוף על הקב"ה הנבדל מהם ריבוא רבבות הבדלות עד אין קץ" (ומביא שם²⁵ מאמר התיקונים⁴ "לית אתר פנוי מיני' לא בעילאין ולא בתתאין", וכן המאמר⁶ "איהו ממלא כל עלמין כו'") —

ולאחרי כ"ז, למה הוצרך אדה"ז לכתוב באגה"ת (תניא חלק שלישי), ובסגנון דחידוש²⁶: "אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית'" — ולהביא ע"ז ד' (או ה') ראיות!

ד. ולכן נראה לומר, דמ"ש אדה"ז באגה"ת כאן ש"אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית'", יש חידוש בזה לגבי המבואר קודם שהקב"ה "נמצא" בכל מקום, היינו, שיש קס"ד לומר דהגם שהקב"ה "נמצא" בכל מקום, מ"מ אפשר שיהי' דבר "חוצץ לפניו ית'"²⁷, ובא וקמ"ל שאין הדבר כן, ומביא כמה ראיות מפסוקים ומאמרי רז"ל.

ויובן זה בהקדם ביאור גדר ה"חציצה" בהלכה, שמזה יובן גם לענין "חציצה" בפנימיות הענינים ("אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית'"):

בענין טבילה במקוה — יש ב' דינים²⁸: א) צ"ל "טבילת כל הגוף במקוה. . שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"²⁹ (מן התורה³⁰). ב) "לא יהי' דבר חוצץ בינם ובין המים"³¹, ובזה, "דבר תורה אם. . אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ]. . אינו חוצץ ואע"פ שחופה את רובו"³¹.

והם גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו. . בבת אחת"³², וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"³³ חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; משא"כ החסרון דחציצה אינו במעשה הטבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלימותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון ש