53
מעלה למטה להוליד. . אהבה ויראה ותולדותיהן" [ולא רק כפי שהן עדיין ב"מוחו ותעלומות לבו", אלא גם כפי שהן "בבחי' התגלות לבו"15] נרמזת בה"אורך" של אות ה"א (ראשונה) — ואות וא"ו קאי על הקול ודבור של עסק התורה והמצות?
ויש לומר, שהישוב על תמי' זו נרמז במ"ש אדה"ז "מדת חסדו וטובו", דקאי (כפירוש אאמו"ר) על חסד ויסוד, "ההתחלה והסוף דהששה מדות", ובזה גופא מדייק אדה"ז "מדת חסדו וטובו" (ל' יחיד) — שההדגשה כאן היא כפי ששניהם (חסדו וטובו) נעשים (כמו) מדה אחת, כדלקמן.
ג. ויובן זה בהקדם החילוק בין ה"אורך" דאות ה"א (למעלה), "המורה על. . ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין", וה"אורך" דאות וי"ו (למעלה), שזהו "כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין" — שהחילוק ביניהם אינו רק ב"אורך" ההמשכה, שעלמין דאתגליין הן "יותר למטה" מעלמין סתימין, אלא זהו סוג אחר של "המשכה מלמעלה למטה".
דהנה החילוק שבין "עלמין סתימין" ל"עלמין דאתגליין" אינו רק ב"העלם" ו"גילוי" — אם מציאותם ניכרת ונגלית או שהיא נסתרת — אלא הוא בעצם מציאותן:
"עלמין סתימין" הם ה"עולמות" ה"מכוסים" במקורם (דבר ה' המחי' אותם), וכמו דגים שבים שא"א להם להפרד ממקור חיותם, דמחוץ למקורם אין להם מציאות, כן ב"עלמין סתימין", שעדיין אין כאן מציאות "נפרדת" מאלקות, כי הם "מכוסים" במקורם; משא"כ "עלמין דאתגליין" היינו שמציאותן היא בהתגלות, שנתחדשה מציאות של עולמות שמחוץ למקורם ונפרדים ממנו.
וחילוק זה מודגש בלשון אדה"ז כאן גופא: כשמבאר ה"המשכה" דאות וי"ו — "ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין", מוסיף דוגמא — "וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים ע"י דבורו", דיש לומר, שבדוגמא זו מדגיש אדה"ז16, שהחידוש דה"המשכה" לעלמין דאתגליין לגבי ההמשכה לעלמין סתימין, אינו רק בכך שהיא "יותר למטה" (מעלמין סתימין), אלא זהו דבר חדש — התייחסות למציאות של "זולת" ("אחרים").
ד. לפי הקדמה זו מובנת גם ההתאמה (הכללית) בין ענין ה"אורך" דאות ה"א למעלה, שהיא "ההשפעה. . לעלמין סתימין", להאורך דאות ה"א בנפש האדם, "המורה על ההמשכה. . להוליד מבינתו. . אהבה ויראה. . בבחי' התגלות לבו":
מדות האדם הן בדוגמת "עלמין סתימין", דכשם שה"עלמין סתימין" הרי מחד גיסא הם "עלמין" (דהיינו "מציאות" נוספת), אבל ביחד עם זה הרי הם "סתימין", שאינם נפרדים מאלקות כי מציאותם מכוסה במקורם (כדגים שבים) — עד"ז הוא בענין המדות:
החידוש שבמדות ורגש הלב על השכל הוא, שכל גדר המדות הוא רק ההתייחסות אל הזולת17. דענין השכל
הערות
- 15. ראה גם תניא אגה"ק ס"ה (קז, סע"ב) "והשפעתה מסתיימת בלב".
- 16. וראה לקמן סוף סעיף ו ובהערה 33.
- 17. בהבא לקמן ראה סה"מ תש"ח ע' 273 (סה"מ תרנ"ג ע' רפרפא). ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.