42

ענין האמונה, "וצדיק באמונתו יחי'"⁴⁵. הרי אמונה זו היא כללית ובבחי' מקיף, והיינו דגם כשהאמונה היא באופן כזה שאינה בבחי' מקיף ממש (שאין לה פעולה על האדם — וגנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא⁴⁶), אלא פועלת חיות בכל עניניו, ועד להנהגה בפועל, הרי כל הכחות שלו אינם ענין בפ"ע אלא פרט בגילוי האמונה.

ואדמו"ר הזקן בגילוי תורת חסידות חב"ד חידש (בהמשך לגילוי תורת החסידות הכללית של הבעש"ט), שלא רק שנקודת האמונה תורגש גם בחב"ד וכו', אלא שזה נעשה גם ענין בפ"ע, שכל מציאות חב"ד (שכל) שבנפשו הוא שמשיג אלקות, ועד"ז במדות שבלב שמציאותם היא לא רק מקום גילוי נקודת האמונה (פרט בגילוי האמונה), אלא שזהו מציאותם גופא, אהבת ה' ויראת ה'.

וגם זה הוא בהתאם לגילוי אחדות ה'⁴⁷ כפי שנתגלה ע"י הבעש"ט וכפי שנמשך ונתגלה ע"י אדמו"ר הזקן:

ע"י הבעש"ט נתגלה הענין ד"אין עוד מלבדו"⁴⁸ שאין שום מציאות זולתו ית', וכן נרגש גם בעבודת ה', שאין תפיסת מקום לעבודתו, אלא כל כולו הוא גילוי נקודת האמונה שבנפשו שישנו בכ"א מישראל מצד נשמתו, שלמעלה ממציאות האדם;

וע"י אדמו"ר הזקן נתגלה הענין דאחדות ה' גם כמו שהוא מצד העולם, שלא רק שמציאות העולם אינה בסתירה לאחדותו ית', אלא שע"י העולם מתגלה העומק דה' אחד, שמציאות העולם מיוחדת בו ית', וכמבואר בארוכה בשער היחוד והאמונה לאדמו"ר הזקן.

וכן הוא גם בעבודת האדם, שלא רק שכל כחות שלו הם בהתאם לנקודת האמונה בה' אחד, אלא דזהו כל מציאות השכל שבו, שהשכל עצמו מצד ענינו מכיר ומרגיש אחדות ה' מצד מציאותו גופא, כי מציאות השכל גופא אינו דבר הנפרד ממנו ית'. וכן הוא בכל כחות נפשו.

ודבר זה בא דוקא ע"י יגיעת ועבודת האדם, עבודה בכח עצמו דוקא, להבין ולהשיג אחדות ה' גם בשכלו ועד לשכל שבנפשו הבהמית, וע"י התבוננות הרי זה נמשך גם במדותיו, אהבת ה' ויראת ה', באופן שהאהבה והיראה שייכות למציאות המדות שבלב, וכן הוא בכל כחות נפשו, שנראה וניכר שאמיתית המציאות של כל כח שבנפש מהותו הוא אלקות.

וע"י יפוצו מעינותיך (של הבעש"ט) חוצה⁴⁹, שנעשה (בעיקר) ע"י המשכתו בחב"ד שבנפש בתורת חסידות חב"ד, וממנה למדות ולבא פליג לכולא שייפין⁵⁰, קאתי מר דא מלכא משיחא⁴⁹, ותיכף ומיד ממש.

(משיחת ש"פ בלק תשמ"א)