ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לטואתחנןשיחה ב24

24

חמורה מקדושת מזוזה²² ותפילין²³.

יש שכתבו²⁴ שהרמב"ם נקט בסדר זה "להורות הדין שכתב בפרק ד' הלכה ד' תפלה של יד אינו מעכב של ראש אפילו אין לו של יד רק של ראש מניח של ראש כדכתב מרן הכ"מ שם ולכך התחיל בשל ראש לומר אם אין לו אלא של ראש מניח אותה לבדה. . גם בברכה מתחיל שם בשל ראש ג"כ לכוונה זו".

אבל נוסף ע"ז שלפי זה הי' מספיק לנקוט סדר זה גבי מקום הנחתן וברכתן ואין זה טעם לנקוט סדר זה גם במנין המצוות (וכן בכתיבת הפרשיות ועשיית התפילין כו'), הרי עוד זאת, כיון שהרמב"ם כתב בפירוש ד"של יד אינה מעכבת של ראש מפני שהן שתי מצות זו לעצמה וזו לעצמה", ל"ל גם לרמז דין זה ע"י הקדמת של ראש לשל יד (היפך סדרם בקרא והיפך סדר החיוב לכתחילה).

ג. ויש לומר הביאור בזה, ע"פ מ"ש בצפנת פענח על הרמב"ם²⁵, שיש הבדל בין תפילין של יד לתפילין של ראש, "דגבי תפילין של יד המצוה היא [מעשה] ההנחה או הקשירה. . אבל בשל ראש המצוה שיהי' מונח" [וא' הנפק"מ למעשה, דהא שאמרו⁴ דאם הניחם קודם אור הבוקר "כשיגיע זמנן ממשמש בהן ומברך עליהן", ד"זה רק אשל יד. . דשם הנחה הוא מצוה (ולכן צריך למשמש בהן) משא"כ בשל ראש דהמצוה שיהי' מונח"²⁶].

ויש לומר, שיסודו בלשון הכתוב עצמו, "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך", דגבי של יד נקט הכתוב מעשה הקשירה, ואילו בתפילין של ראש נאמר "והיו". וכן מדייק הרמב"ם במנין המצות בריש הל' תפילין (כנ"ל ס"א) — "להיות²⁷ תפילין על הראש. . לקשרם על היד"²⁸.

הערות

22. רמב"ם שם (הל' מזוזה) פ"ה סה"א.
23. ב"י לטוא"ח סל"ב ד"ה ואם עבד. שו"ע אדה"ז שם סי"א (ושם סמ"ב ס"ו).
24. הגהות טורי אבן לרמב"ם כאן.
25. להל' תפילין פ"ד ה"ד. מהד"ת (ע, ד. פט, א). — וראה גם גליוני הש"ס (להר"י ענגל) לירושלמי זרעים כרך א אות מד (בדעת הירושלמי).
4. מנחות לו, א.
26. וראה צפע"נ בהשמטות שבסו"ס הפלאה (נה, ב), שבזה א"ש ל' הש"ס (ביצה טו, א) "הי' בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה מניח ידו עליהם כו'" — "דנקט שם רק ותפילין בראשו. . דרק בש"ר אסור ולא בש"י" — כי "מה דהמצוה היא ביום, זה אסור בלילה, ובתפילין ש"י המצוה היא רק ההנחה זה דוקא אסור [משא"כ כשמונחים עליו אין איסור], משא"כ בשל ראש דאסור גם אם מונחין כיון דהמצוה היא כן".
27. וכ"ה ל' הרמב"ם במנין המצות שעל סדר הלכות (בריש ס' היד). וצע"ק בלשונו במנין המצות שלו בריש ס' היד (מ"ע יב) "לקשור תפילין בראש" (וראה לעיל הערה 3), ובסהמ"צ לפנינו (מ"ע יב) "להניח תפילין של ראש" (וכ"ה במ"ע יג בתש"י). ובתרגום קאפח (מ"ע יביג) "במעשה תפלין" (וראה הוצאת העליר שם בהערה). ואכ"מ.
28. וראה דרישה לטואו"ח סכ"ה (אות א) בשם המהר"ל, בטעם ש"תקנו על של ראש "על מצות" ועל של יד "להניח", משום דבשל יד כתיב וקשרתם לאות על ידך וקשירה והנחה חדא היא[ednref_8_*] לכן מברכין להניח אבל בשל ראש כתוב והיו לטוטפות הרי שלא נזכר בה אלא לשון ההווי' לפיכך שייך בה על מצות תפילין". ואולי אין כוונתו רק ללשון לבד, אלא שזהו חילוק באופן מצותם, כבפנים. [edn_8_*] בב"ח שם (ד"ה ויניח של יד), דהא ש"תקנו ברכה להניח ולא לקשור תפילין כדכתיב וקשרתם. . דעיקר מצות תפילין הוא שיהיו מונחים עליו כל היום ואם הי' מברך לקשור הווה משמע [דבמה] שקושר תפילין על ידו ועל ראשו רגע א' ואח"כ מסירן יוצא י"ח לכך תקנו להניח דמשמע שיהו מונחים עליו כו'". אבל נוסף לזה די"ל ד"קשירה והנחה חדא היא" (כדרישה שבפנים) — ראה צפע"נ (להל' תפילין שם), ד"גם בשל יד מברך להניח בקמץ ולא בפתח משום דזה גורם לשל ראש שיהי' מונח משום דכל שבין עיניך יהא שנים" (כדלקמן בפנים).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.