16

אם זה כפי רצון ה', דכשם שרצון ה' שמשה לא יכנס לארץ, כמו"כ אולי רצונו ית' שמצוות התלויות בארץ לא ייעשו על ידו, וזהו טעם חרדתו של משה — לא רק אם יש איזו חלות בהבדלה שלו, אלא אם ההבדלה שלו היא כפי רצון ה'.

[עפ"ז י"ל, שאין כוונת רש"י כאן רק לפרש התיבות — "אז יבדיל" לשון עתיד על שם המחשבה שהיא לפני העשי' (כמו שפי' בפסוק "אז ישיר"), אלא שגם כל מעשה משה כאן הוא באופן של "יבדיל", שחרד בעשיית ההבדלה, והסיבה לכך היא — "אז", מאחר שעומדים ליכנס לארץ, והוא אינו נכנס עמהם (ונמצא שהוא דבר שאינו שייך אליו), כנ"ל. וזהו "יבדיל" ל' עתיד, לפי שהי' מעין הבדלה בנוגע למעשה ההבדלה גופא].

ד. ויש לבאר הענין ע"ד ההלכה, ובהקדם דברי הרמב"ם בהל' רוצח ושמירת נפש¹⁸:

"מצות עשה להפריש ערי מקלט שנאמר¹⁹ שלש ערים תבדיל לך ואין ערי מקלט נוהגת אלא בארץ ישראל". ובהלכה שלאח"ז: "ושש ערים היו, שלש הבדיל משה רבינו בעבר הירדן ושלש הבדיל יהושע בארץ כנען", ובהלכה שלאח"ז: "אין אחת מערי מקלט קולטת עד שיובדלו כולן שנאמר²⁰ שש ערי מקלט תהיינה לכם, והודיענו משה רבינו שאין שלש שבעבר הירדן קולטות עד שיובדלו שלש שבארץ כנען, ולמה הבדילן אמר הואיל ובאה מצוה לידי אקיימנה".

וצריך ביאור:

א) למה מביא בהלכה הא' "מצות עשה להפריש ערי מקלט" מהכתוב "שלש ערים תבדיל לך", הרי בהלכה שלאח"ז מפורש "ושש ערים היו"? ולמה לא הביא הכתוב שבו מפורש שישנן שש ערי מקלט, וכמ"ש בהלכה הג' "שש ערי מקלט תהיינה לכם", או הכתוב שלפנ"ז²¹ "והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם"²².

ב) בהלכה ב' — מהו לשונו "ושש ערים היו" — לשון של סיפור דברים, דלכאורה הול"ל לשון של ציווי וחיוב.

ג) בהלכה ג' כ' "והודיענו משה רבינו שאין שלש שבעבר הירדן קולטות עד שיובדלו שלש שבארץ כנען", ולכאורה הלכה זו כבר נכללת במ"ש בתחילת ההלכה ש"אין אחת מערי מקלט קולטת עד שיובדלו כולן שנאמר שש ערי מקלט תהיינה לכם". ובפרט מהו שמוסיף "והודיענו משה רבינו", שמזה מוכח, שזהו דין נוסף שאינו נכלל בדברי הכתוב "שש ערי מקלט תהיינה לכם".

ובכלל צ"ע מ"ש הרמב"ם "(והודיענו משה רבינו כו') ולמה הבדילן אמר הואיל ובאה מצוה לידי אקיימנה" — הרי א) הרמב"ם הוא ספר "הלכות הלכות", ב)