4

וזהו שמתווך רש"י ומחלק את הכתוב לשנים:

עיקר הכתוב — "והנכם היום ככוכבי השמים" — הוא המשך ל"ה' אלקיכם הרבה אתכם — הגדיל והרים אתכם"²⁵, ופירושו "הנכם משולים כיום, קיימים לעולם כחמה וכלבנה וככוכבים", שזה מורה על גודל חשיבותם של ישראל, ומגדיל עוד יותר את הקושי לדון אותם, כי כאשר הדיין מחייב איש ישראל שלא כדין אין זו רק פגיעה עראית, אלא פגיעה במי שקיים לעולם (וכדלקמן סעיף ה),

[ורק כדי להכריח עוד יותר ש"והנכם היום" פירושו "משולים כיום", מקדים רש"י עוד שאלה²⁶ — "וכי ככוכבי השמים היו באותו היום כו'", שממנה הכרח גמור שפירוש "והנכם היום ככוכבי השמים" הוא "והנכם משולים כיום כו'", כנ"ל סעיף א];

וסיום הכתוב — תיבת "לרוב" — הוא הקדמה לפסוק הבא, המדבר אודות ריבוי במספר בנ"י, "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים גו'".

ושיעור הכתוב כך הוא: "לא אוכל לבדי שאת אתכם" מחמת גודל חשיבותם של ישראל: "ה"א הרבה אתכם" — "הגדיל והרים אתכם כו'", "והנכם. . קיימים לעולם כחמה וכלבנה וככוכבים" — שהקושי לדון אותם הוא גם אם היו רק מתי מספר, וכ"ש וק"ו שהנכם "לרוב", שיש ריבוי במספר "אנשים חשובים" (ועוד עתידים להרבות כמה פעמים ככה — "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם²⁷ גו'") — עד כמה קשה "לשאת אותם".

[ועפ"ז אתי תיבת "לרוב" כפשוטו, דקאי בזמנו של משה שהיו אז "לרוב", ומ"מ לא קשה "וכי ככוכבי השמים היו באותו היום", כי תיבת "לרוב" אינה המשך ל"כוכבי השמים" כנ"ל, ובנ"י היו אז "לרוב", אבל לא "ככוכבי השמים"²⁸].

ה. ע"פ הנ"ל, שהכוונה בהמשלת בנ"י ל"יום" בכתוב זה היא לבאר ולחזק את הטענה שקשה לו לדון את ישראל ("לא אוכל לבדי שאת אתכם") — מצד זה שהם "קיימים לעולם" — יובן ג"כ הטעם שהכתוב כאן מוסיף גם "ככוכבי השמים" (דלא כבפ' נצבים שישראל נמשלו רק ל"יום"), ובהקדים:

עיקר הענין ד"קיימים לעולם" ע"פ פשוטו של מקרא²⁹, קאי על כללות עם