מטות

124 (שייכות הפרשיות מטו"מ ודברים לבין המצרים). 224 (שייכות הפרשיות מטות ומסעי).

ל, ג לא יחל דברו: 27 .

לא, ב ברש"י: שיהיו [או: שהיו] שוללים אותם שלא נאמר אלא אל תתגר בם מלחמה: 87 .

לב, ג בבחיי: היו עובדים ע"ז כו' ולכך ב"ג וב"ר הסבו שמות הערים לשמות אחרים כו': 120 .

לב, ה יותן את הארץ הזאת לעבדיך גו': 120 .

לב, לגמב [ע"ד הכיבוש וההתיישבות בעבר הירדן]: 224 .

לב, לח מוסבות שם גו' ויקראו בשמות גו' (ורש"י: היו האמורים קורים עריהם ע"ש ע"ז שלהם כו'): 119 .

ברמב"ן: ומנהג הכתוב לעולם בערים הנלכדות להזכיר השם החדש: 118 .

לב, מא ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חותיהם גו' (ורש"י: כפרניהון): 117 .

ויקרא אתהן חות יאיר (ורש"י: לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון): 118 .

לב, מב וילכוד את קנת ואת בנותי': 118 .

ויקרא לה נובח בשמו (ורש"י: לה אינו מפיק כו'): 119 .

ברש"י: שלא נתקיים לה שם זה: 119 .

במגלה עמוקות: בר"ת דשם נבח — נוגה ברק חניתך: 120 .