בלק

כב, ב ברש"י: אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם כו': 88 .

כב, ג ויגר מואב מפני העם מאד: 88 .

כב, ד עתה ילחכו גו' (ורש"י: כל מה שהשור מלחך כו'): 87 .

ברש"י: מנסיכי מדין הי' (בלק): 87 .

כב, ה וישלח מלאכים אל בלעם גו' והוא יושב ממולי: 85 .

ברש"י: קרובים הם להכריתני: 87 .

כב, ו ועתה לכה נא ארה לי גו': 85 . 90 .

כב, י ויאמר בלעם אל האלקים בלק גו': 85 .

כב, יא הנה העם גו' עתה לכה קבה לי אותו גו' (ורש"י ד"ה קבה לי וד"ה וגרשתיו): 85 ואילך.

כב, יב לא תאור את העם: 86 .

כב, יג מאן ה' לתתי להלוך עמכם: 86 .

כב, יז ולכה נא קבה לי את העם הזה: 86 . 90 .

כב, כא ברש"י: שנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו: 88 .

כג, ז וישא משלו: 90 .

כג, ח מה אקוב לא קבה אל גו': 91 .

כג, ט כי מראש צורים אראנו גו': 72 .

כג, יו"ד מי מנה עפר יעקב גו' (ורש"י: כתרגומו כו' ד"א עפר יעקב אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר): 90 ואילך.

כג, כ הנה ברך לקחתי גו': 91 .

כג, כג ברש"י: ראויים הם לברכה: 90 .

כד, הו מה טובו גו' כגנות עלי נהר: 232 .

כד, ו ברש"י: ברכם מעין אותם קללות שביקש לומר כו': 89 .

כד, יז דרך כוכב מיעקב: 101 .

וקרקר כל בני שת: 100 .

כד, יט וירד מיעקב (ורש"י: ועל מלך המשיח אומר כן שנאמר בו וירד מים עד ים): 100 .