227

ובפרט שכרגיל מסיימים בנתינת שליחות (מצוה) לצדקה, לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל, ונותנים דבר שיש בו ממש,

[והרי ע"פ תורה שווה פרוטה יש בו ממשות, עד שהאשה מתקדשת "בפרוטה ובשווה פרוטה"³⁴. ולהעיר שזהו אחד מהחידושים של הגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהיו הנישואין³⁵ של הקב"ה ובנ"י בתכלית השלימות, ואח"כ כל השבע ברכות, ביחד עם "תורה חדשה מאתי תצא"³⁶, כולל כל עניני חידוש, עד החידוש של עשרה — "העשירי³⁷ יהי' קודש"],

דגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה³⁸ ומזרזת את הגאולה, ולא רק "מקרבת", אלא שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא (ביחד עם "פינחס זה אליהו"³⁹, מבשר הגאולה),

מתוך שמחה וטוב לבב, ותיכף ומיד ממש.

(משיחת כ"ה תמוז תש"נ)