219

והרי גם זה מענינים של ימים אלה של בין המצרים, בפרט שכתב מכתבו בי"ז תמוז, אשר שומה על כל אחד ואחת להוסיף בכל עניני היהדות, התורה ומצותי', בכדי למעט ועד כדי ביטול הסיבה היחידה שהביאה החורבן והגלות, שהיא "מפני חטאינו גלינו מארצנו", בכדי לבטל המסובב ולהחיש קיום היעוד שייהפכו ימים אלה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, וישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור.

(ממכתב ער"ח מנ"א תשמ"א)

... ובמענה לשאלתם אודות דינם של אלו האומרים שיש ענינים בתורתנו הק' שאינם מעם ה' ח"ו או המבטלים מצוה אחת מתורתנו תורת חיים,

לפלא השאלה בכגון זה, והרי הדין מבואר ומפורש ביד החזקה לרבנו הרמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה ח', וז"ל: האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת וכו' וכן הכופר בפירושה והיא תורה שבע"פ וכו' והאומר שהבורא החליף מצוה זו למצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו וכו' (עיי"ש ומיוסד בגמרא מפורשת) והרי הרמב"ם בספרו ופוסקי ישראל בכלל הם בבחינת וגדר דבר משנה כמבואר בפוסקים ויעוין בהלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, ריש פרק שני.

ובעמדנו בימי בין המצרים, יהי רצון מהשי"ת נותן התורה ומצוה המצוה, שיגדור פרצות עמו ישראל הן ברוחניות והן בגשמיות תתחזק הדת לימוד התורה וקיום המצות בפועל ובהידור בכל מושבות בני ישראל.

ובמהרה בימינו נזכה לקיום היעוד, אשר יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות וכו' ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה', הוא הוא משיח צדקנו ויבנה המקדש ויקבץ נדחי ישראל וכפסק דין הרמב"ם (הלכות מלכים סוף פרק יא).

(ממכתב כ"ח תמוז תשכ"ב)

... ובימי בין המצרים אשר אמרו רז"ל (שבת קיט, ב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תשב"ר, יוסיף כאו"א בתכ"י בתקון הענין ע"י הוספה והתאמצות