210

ואחד מאתנו ימלא את תפקידו שהעמיסה עליו ההשגחה העליונה יחד עם הכוחות הדרושים לכך.

בכבוד ובברכה ובברכת חג הגאולה.

(ממכתב יו"ד תמוז תשכ"ב)

בנועם קבלתי מכתבו מיום הבהיר י"ג תמוז (והקודמו), בו כותב דו"ח מהישיבה האחרונה וסיכום ההחלטות. ויהי רצון שימלאו החלטותיהם לטובה, ויקויים מאמר חכמינו ז"ל — מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות (ואינו מסתפק בתוספת מנה כמקודם). וההצלחה בענינים [אלו] תביא, כמו שכותב, רשימה שני', והתקוה שתעלה על הראשונה במנין ובמשקל וכולי. וכשם שבישר בשורות טובות עד עתה כן יבשר להבא, מתוך בריאות נכונה וטיפול מוצלח, שכותב עד"ז בסיום מכתבו.

ובפרט שמכתבו נכתב ביום הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכמו שנדבר כשהי' כאן, שההוראה די"בי"ג תמוז לכל אחד ואחד מאתנו היא, שכשאדם מעמיד עצמו בתוקף מתגבר הוא על המניעות הכי גדולות. ואף שמי ידמה לו, אבל הרי גם המכשולים בזמן הזה קטנים הם שלא בערך, ועוד זאת שהדרך כבר כבושה וסלולה לפנינו, על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.

ויהי רצון שימים אלו דבין המצרים יהפכו לששון ולשמחה, כיעוד הנביא, ונזכה לראות במהרה בימינו גאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

בכבוד ובברכה לרפואה קרובה ולבשורות טובות.

(ממכתב י"ט תמוז תשכ"ו)

... שמחתי לשמוע על ידי. . ולראות גם מהעתונות, שממשיך מר בפרסומיו, על כל פנים מזמן לזמן. שזה מחזק תקותי שפעיל הוא גם עתה בתפקידו העקרי של כל איש הישראלי כדבר משנה: אני נבראתי לשמש את קוני — על ידי הפצת תורת קונו זה הקב"ה ועידוד בקיום מצוות קונו בכל מקום שידו מגעת.