208

בהנוגע למצב הישיבה הק', ולפלא הנפילת רוח שכותב אודות ענין זה, בערב ימי הגאולה די"ב וי"ג תמוז, שבודאי ידוע לו פירוש הכתוב, והימים האלה (כשהם) נזכרים (ה"ה גם) נעשים, ואשר דברי צדיקים ופעולותיהם והמשכות שפעלו קיימים לעד, אלא שגם בזה צ"ל העבודה בשמחה ובטוב לבב, שבמילא בא חוזק הבטחון, וכמסופר גם בהתועדות די"ב תמוז זה כאן, דברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, בי"ב תמוז תרנ"ה בביאור אגה"ק חגרה בעוז מתני' וסיומו, עוז איז מס"נ, מסירת נפש איז אזוי און ניט אנדערש, וכזה צ"ל גם בהנוגע להישיבה שמוכרחת קיומה והתפתחותה, אזוי און ניט אנדערש ואז גם מוצאים הדרכים לזה בקלות יותר וכנראה במוחש.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב ט"ו תמוז תשי"ח)

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מח' תמוז, בו כותב ר"פ מפעולותיו בקדש בשיעורי לימוד ובחינוך על טהרת הקדש.

ותקותי חזקה אף שאינו מזכיר עד"ז, שעושה ככל יכולתו גם בהפצת הלימוד דהלכות הצריכות בכל החוגים ובכל הגילים, שהרי רואים במוחש עד כמה חסרה הידיעה דוקא בהלכות אלו ולא רק בהנוגע למנהג חומרא והידור מצוה, כ"א להמצוה עצמה, ולאו דוקא מצוה דרבנן, כ"א גם וכו', ועד לאופן הכי מבהיל. ואם בזמן רבנו הזקן הרעישו ע"ד לימוד הלכות אלו, וכנראה גם מההקדמה לשו"ע רבנו הזקן, עאכו"כ בתקופתנו זו ובמדינות האלו, וק"ל. והרי באתרי' נקל עוד לפעול בזה. וכידוע המשל שזריעה ונטיעה בקרקע בתולה אין דורשת עבודה ויגיעה לעקור זמורות זרות וכו'.

ובבואנו ז"ע מימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שמסר נפשו בעל הגאולה והשמחה, על כגון דא, אף שבדרך הטבע לא הי' נראה כל מקום להצלחה, במלחמה נגד משטר אדיר כ"כ, ובכל זה עשו פעלו וסו"ס ראו פירות הכי טובים, ועתה רואים גם פרי פירות.

ועאכו"כ כשנמצאים בארץ חירות [... ] ובתקופה שהשעה דורשת, בוא ועשה. ויהי רצון שינצל כל האפשריות והכחות שניתנו לו במילואן, ויעשה זה מתוך שמחה וטוב לבב — שגם זה יוסיף בהצלחה בהנוגע לפועל.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

(ממכתב י"ג תמוז תש"כ)