194

לאחרי השתיקה הכי ארוכה נתקבל מכתבו מפסח שני,

שהוא ממוצע בין פסח ראשון וזמן מתן תורתנו במהלך הגאולה האמיתית, כי בפסח ראשון חמץ אסור ועד למשהו, בחג השבועות שתי הלחם חמץ תאפינה, מצוה מן התורה, ופסח שני חמץ ומצה עמו בבית, מצה חובה, חמץ רשות, ממוצע בין שני הענינים, כמובן ג"כ מזוה"ק חלק ב' קפ"ג ע"ב. . .

(ממכתב ח"י סיון תשי"ט)

... כשיראה את. . . שי' נא למסור לו הפ"ש ממני, ולמסור לו ג"כ מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, — והוא מיוסד על הידוע שמכל ענין וענין יש ללמוד מוסר השכל בעבודת השם ית', והלימוד מפסח שני הוא, אז עס איז קיינמאל ניט פארפאלען, ואפילו אם בשעה שכל ישראל הקריבו קרבן פסח, והאחד שהי' טמא או בדרך רחוקה — או — לכם, היינו שהי' זה מרצונו הטוב, בכל זאת איז דאס ניט פארפאלען, ועושים בשבילו מועד מיוחד, שלאחר שטיהר את עצמו, יקרב לבית המקדש ויכנס לפנים מהאסקופה וכו'.

(ממכתב כ"ז סיון תשי"א)

... מאשר קבלת שני טופסים של הבטאון, ונראה מהשער והשינוי שבו שהשיגו רשיון להופעתו, ולאו דוקא בתור פנימי, ובטח גם עד"ז יכתבו בקרוב. ויה"ר שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ויצליח הבטאון להיות צנור דרך בו יבוא פנימיות תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', בסביבתם הקרובה וגם בסביבה שלע"ע עדיין אינה קרובה, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהלימוד מפסח שני הוא שתמיד יש לתקן, ואפילו את זה שהי' טמא או בדרך רחוקה, ואפילו — לכם שעשה זה מרצונו.

נתעכב שילוח מכ' זה. וז"ע נתקבל מכתבם מט"ז אייר.

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש.

(ממכתב פסח שני תשט"ו)