191

(והכוונה בל' איצטער לא היתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה) ווי נאָך אַ ביסל משקה", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אַז חסידות מאָנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בתר רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאָך אַ ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה.

במשך דבורי עם. . הנ"ל אמרתי לו בפירוש שאין כאן ח"ו לא ענין אל איסור ופקודה וכו' (בהענין דלקיחת משקה), וג"כ לא מניעה לגמרי, אלא שזהו רק מה שנראה לי החילוק שבין הפעולה דההתועדות במיעוט משקה ובין הפעולה אם מרבים בזה עד לגדר יציאה מן הכלים.

בברכת הצלחה בענינים הכללים אשר זה ישמש ג"כ צנור וכלי להמשכת וקבלת ברכה והצלחה בעניניו הפרטים. . .

(ממכתב ח' כסלו תשי"ג)

... א) בנוגע לנשיאת כפים, שיש בזה שני ענינים, מצוה אחת ושלש מצות.

להעיר ג"כ משו"ע אדה"ז, סי' קכ"ח ס"ג וסעיף נ"ז, וצ"ע קצת לתווך הלשונות שם. ועיין העמק שאלה סוף שאילתא קכה.

ב) האם גם על ישראל יש עשה בזה.

מצוין להשקו"ט בזה בכ"מ — בספר יסודי ישורון להרב פעדער שי' חלק ב' בתחלתו, ובהם גם מהראשונים — הרשב"א לסוכה ל"א ב'. . .

(ממכתב יו"ד סיון תשכ"ג)