186

נשא

... לאחרי בקשת סליחתו ובהקדים הידוע בענין גודל השלום שבשביל זה ניתנה כל התורה וכפסק הרמב"ם סוף הלכות חנוכה ולא עוד אלא שזהו דבר משנה כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה, ארשה לי לעורר אותו ולזרזו על החיזוק לרבות השלום בביתם, היינו כפשוטו בהנוגע לו ואל זוגתו תחי', שכנראה מבין השיטים וגם מבין שיטת השיחה שהיתה לי כאן ומצב רוחה (שטימונג), כדאית ההשתדלות יתירה מצדו להיות וותרן במדותיו ולהתייגע ככל יכולתו בזה, וכבר ידועה ההוכחה וגם בנגלה דתורה מגודל ענין זה, מה שאמרו רז"ל, שאמר הקב"ה ומצוה למחוק שמו הגדול הנכתב בקדושה ודוקא שם המפורש ודוקא על ידי כהן, ובלבד להטיל שלום בין איש לאשתו ואפילו כשהאשה מתנהגת באופן דקנוי ח"ו, ועאכו"כ באשה צנועה שגדלה את ב"ב לחסידות, שכל ההשתדלות בזה מצוה רמה ונשאה, ותקותי שישמחני בבשורה טובה שעושה בזה ככל יכולתו ומתאים להוראת רז"ל שנשים דעתן קלה ישמח לב זוגתו תחי' באופן המתאים לה, היינו לא דורך אנגעצויגענקייט כי אם דוקא ע"י הסברת פנים וכו'. ובודאי שורותי אלה המעטות בכמות ג"כ תספיקנה ואחכה לבשו"ט.

בברכת הצלחה בכל האמור.

(ממכתב י"ט שבט תשט"ז)

במענה למכתבו מג' אלול, בו כותב אודות היחס בבית וכו'.

ובכלל בנוגע להשפעה על האשה תחי' רואים אשר ע"י ידידים יכולים לפעול יותר מאשר בעצמו, ובלבד שידברו פעם ושתים ויותר ובדברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל לב השומע ופועלים פעולתם.

ועוד זאת, ע"פ מ"ש כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, הקירוב — כמובן ופשוט קירוב שע"פ תורה — ובכלל הנהגה בדרכי נועם מעורר (ופועל כנ"ל) בלב האדם.

ואם תמיד שזקוקים לברכת השם ועאכו"כ כשרואים שזקוקים לברכה מיוחדת, הרי הצנור והכלי לזה הוא לימוד התורה נגלה וחסידות והידור בקיום המצות, והרי ככל שיהי' המצב טוב בזה תמיד יש מקום להוסיף, כיון שקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי.