183
אַ טוב הנראה והנגלה (אַ גוטס און אָנזעהעוודיקע און פאַרשטענדליכע אויך פאַרן מענשליכען שכל).
און די טאָג טעגליכע אויפפירונג לויט די אָנווייזונגען פון אונזער הייליקער תורה, וועלכע רופט זיך, תורת חיים, אַ לעבעדיקע תורה און ווייזט אָן ווי צו לעבען, איז די וועג און אויפנאַמס פעאיקייט צו באַקומען די ברכות פון השם יתברך.
(ממכתב י"ג ניסן תשכ"ו)
האומנם* אינו יודע שכל הפוגרומים שהיו ל"ע ול"ע ברוסיא, פולין וכו' היו רק מפני הדת, ובכ"מ דגזירת גיטלר [היטלער] כשקבלו תעודה דנוצרי הוא ניצלו. ובכמה מקומות אמרו בפירוש ונעשה כן שהממיר דתו ינצל (אף שלא באשכנז עצמה)
יעיין באגה"ת** שאינו נוגע כלל מה אומר העכו"ם הגוזר, כ"א מבאר התיקון עי"ז שבנ"י מוסר נפשו על קדה"ש דוקא, ושנגמר כבר ומפורסם שרובם דחללי גזירות דהשואה קדשו ש"ש וכו'.
לכאורה הי' מקום לתרץ דבאגה"ת** מדבר רק ע"ד תיקון חטא ע"ז דבית ראשון וכיו"ב, ולכן תיקונו בדוקא ע"י פילוסופי בנ"י — עיי"ש —
אבל ג"ז דוחק, והיפך בהירות ופשט הל' ד"לא יהי' עוד".
לשאלותיו במכ' הנ"ל ואין הזמ"ג כלל להאריך:
1) נדבר כ"פ שהדוגמא הכי פשוטה בהבנת "ידיעה ובחירה" — אדם יודע עתידות אינו בסתירה כלל (יותר נכון — אי"ז שייך כלל) להבחירה (החפשית) של הידוע. בסגנון אחר: סתירה לבחירה — הכרח, ולא — ידיעה.
הערות
- *. מענה על דברי הכותב, שרצה ליישב הקושיא שנזכר בכמה שיחות על מ"ש בש' התשובה לאדמו"ר האמצעי שמאז האריז"ל בטלו השמדות ולא יהיו עוד — איך זה מתאים עם ההשמדות כו' שבדור האחרון, דבהשמדות אלו לא הי' מסירת נפש שלא לעבור על דת כההשמדות שקודם זמן האריז"ל. המו"ל.
- **. הכוונה לשער התשובה (ולא אגה"ת שבתניא). המו"ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז. לקו"ש חל"ח ע' 183
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.