178
למהדרין מן המהדרין, מוסיף עוד נר למחרתו וכן מוסיף והולך משך שבוע שלם, ללמד שבכל עניני תורה ומצותי' צריך להעלות בקודש מיום ליום.
וראה זה פלא, אשר בימי המשנה והש"ס היתה הנהגה זו רק למהדרין מן המהדרין. ודוקא בימי הגלות, עקבתא דמשיחא, נעשה זה, בלשון הרמ"א (שו"ע הל' חנוכה סי' תרע"א, ס"ב) מנהג פשוט לכל ישראל.
ועוד להוסיף, אשר ההדלקה כדבעי צריכה להיות "על פתח ביתו מבחוץ", להאיר גם את רשות הרבים והשוק. והמוסר השכל מובן ופשוט.
בכבוד ובברכה ולבשו"ט בכהנ"ל ובברכה לימי חנוכה מאירים ומזהירים.
(ממכתב ט"ז כסלו תש"מ)
... לפלא שאינו מזכיר דבר בשאלת ההפרדה, אף שתקותי חזקה שממשיך לפעול בזה ובמרץ המתאים, לערך חשיבות הענין, שהרי גם בזה המצב הוא כהנ"ל, ז.א. שבאם לא יפרידו היום, אפשר שלמחרתו ממש — כבר יהי' כו'. ובודאי לדכוותי' אין זקוקים לאריכות בזה.
מובן שגם לי ידועות הטענות, שאין להוציא לעז על בנ"י וכו'. וכבר נאמר, שגם ע"ז נאמר על תצדק הרבה. שהרי רז"ל — על כ"א מהם נאמר אוהב ישראל הוא (שהרי סמוכים הם מדור לדור עד למשה רבנו שאוהב ישראל הי') ובכ"ז הזהירו על האמור, ובביטוים כמדקרות חרב, וק"ל.
בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור.
נ.ב. ת"ח על שלחו לכאן את המו"ל על ידו בהנוגע לבירור הלכה. ותקותי שח"ו, לא יוזקק למעין הודעת המשנה — עדיות ח*, — קרי לי' בי"ד שריא.
(ממכתב י"א כסלו תשי"ט)
הערות
- *. כ"ה בהעתקה שתח"י. והוא שם מ"ד. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.