176

וארשה לי להוסיף הערה כללית ע"פ הוראת חז"ל עשו סימנים לתורה, שנכון במאד וביחוד שחלקים הבאים יהיו שלימים, כל המראה מקומות דאטו כולי עלמא בקיאי בש"ס נינהו, ובפרט ארבעתא עליהם ערך ספרו אינם מארבע דהוה בקיאי בהו ועסקו בהו.

(ממכתב שנת תשכ"ב)

... ולתוכן מכתבו הנ"ל:

שני המועמדים למשרת הדיינות — כיון שבספק עומד, הנה שב וא"ת עדיף, ולא יתערב בהענין.

בההצעה לתקנת עגונות — בכלל נכונה היא לדעתי, כמובן לאחר עיון מעמיק ע"י כמה מגדולי הוראה בהנוסחא, זמן כתיבתה וכו', וככתבו — שלע"ע דן רק ע"ד כללות הענין.

אלא שצע"ג איך לשלול בהחלט שלא יתוסף עי"ז סיוע כלשהוא להלוחצים "לחדש" ההלכה ולהתאימה להמציאות שבימינו וכו' וכו' (היפך מפס"ד הרמב"ם שכל המציאות היא אך מאמיתת המצאו), והרי, בעוה"ר, בין הלוחצים ישנם גם כאלו שבחייהם הפרטיים הם יר"ש וכו' ומהפכים הם סניגור זה לקטגור על התורה, שיסודה שלא תהא מוחלפת וכו'. וד"ל.

והרי בדורנו שבולמוס שלו פרסומת — בודאי סו"ס תתפרסם השקו"ט וכאו"א מראשיכם עד שואב מימיך יפס"ד שמזה כש"כ וק"ו להצעות שלו בשאר תרי"ב המצות וכו'. וכל המתיר לישראל (עלול ש)נעשה ראש. וד"ל.

ובאם א"א לשלול — מסופקני אם כדאי כל הענין, כי ברי ושמא (בתועלת) — ברי עדיף.

(ממכתב תמוז תשכ"ז)

ת"ח בעד מכתבם מכ"ח חשון, בחתימת. . . שיחיו, אודות המצב. . . בנוגע לכמה ענינים ובפרט בנוגע הפרדת החנוך בין בנים לבנות.

ובודאי לדכוותייהו אין צורך להסביר שבכל ענין שיש בו הלכה פסוקה