174

מאשר אני קבלת מכתבו, אף כי באיחור זמן, בו כותב שמתעתד לצאת בשליחות כמנהל ועד החינוך היהודי. . .

ועל פי זכרוני מפגישתנו בודאי שאין צורך להדגיש לדכותי' איזה חינוך נקרא לאמתתו "חינוך יהודי". ועל פי מאמר חכמינו ז"ל, אשר כדרכם בקודש מביעים רעיון שלם ומעמיק במלים ספורות, פירושו של "יהודי" שמודה בכל התורה כולה וכופר בעבודהזרה.

ובפרט על פי המבואר בכמה מקומות ש"עבודהזרה" פירושה גם כן עבודה שהיא זרה לו, אף על פי שבנוגע לאחר אפשר שהיא עבודה מתאימה, אבל לפי תפקידו הוא ויכולתו וכו' זרה היא לו.

וי"ל שיש לזה גם שייכות עם פירוש הפשוט של ע"ז. שבשעה שמאמין בה' שהוא בורא כל העולם ומנהיגו, הרי ברור לו שכל פרט ופרט מדוייק, כיון שהכל בשלימות. מכאן מוכרח להסיק שמאחר שניתנה לאחד שליחות מיוחדת צריך ענין זה להיות כל מעינו, ואם לא מנצל כדבעי כל האפשרויות, הרי זה, בדקות עכ"פ, ע"ז בשעת מעשה, כיון שיש לו תפקיד שניתן לו מבעה"ב דבירה זו והוא פונה לענין אחר באותה שעה.

כבקשתו אזכירו על הציון למילוי משאלות לבבו לטובה, ובפרט להצלחה בתפקידו האחראי החדש.

(ממכתב כ' סיון תשל"ח)

בנועם קבלתי מכתבו מי"ח סיון, עם המצורף אליו.

ופותחין בת"ח על שימת לבבו לשלוח לי מאמרו. ועל פי מנהג ישראל עתיק — אשתמש בהזדמנות זו להוסיף הערה ו"נופך משלי" בנוגע למכתבו וגם מאמרו.

במה שכותב "משהשתחררתי" כו' "ומדי פעם בפעם פונה בכתב ובעל פה" כו' — כבר מלתי אמורה במקרים מתאימים, אשר הכתוב "אדם לעמל יולד" זהו תפקיד תמידי כל ימי חיי האדם עלי אדמות, להיות לא רק פעיל אלא גם באופן של "עמל" — עמל במובן דתורתנו תורת אמת מגדירה מושג זה. במלים אחרות, אף שמשתחררים מאיזה תפקיד ומאיזו סיבות שהן, הרי זה רק מעבר מעמל מסוג אחד לעמל מסוג שני. ואם בכל אדם הדבר אמור, על אחת כמה בנוגע למי שהי' ראש באיזה ענין שיהי', ועל אחת כמה וכמה עורך ראשי, זאת אומרת איש אשר השפעה לו על הרבים.