171

אור ותורת אמת לפי שהיא מאירה דברי' לאמתתם, אומרת ומדגישה ברור שקשר האמור הוא על ידי הנהגה יומיומית על פי רצונו של הבורא ושמירת מצוותיו שציוונו בתורתו, כפי שהן מרוכזות בשולחן ערוך.

עוד יסוד בתורתנו שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחו של האדם, זאת אומרת שביד כל אחד ואחת להתנהג על פי רצונו כנ"ל למרות כל מה שהי' בעבר, ואין הדבר תלוי אלא ברצונו והחלטתו האמתיים של האדם. ולא עוד, אלא שהתורה מבטיחה שאפשר לעשות כל זה מתוך שמחה וטוב לבב.

וכיון שואהבת לרעך כלל גדול בתורה, בודאי תשתדל להשפיע על כל אלה שאפשר לה להשפיע עליהם שגם הם יסדרו אורח חייהם: על פי השו"ע. ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בפרט כשמלווים בדוגמא חי'.

בברכה להצלחה בכל האמור, ובפרט שזכתה ודרה בארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור

(ממכתב ב' תמוז תשד"מ)

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מיום 412, בו כותב ע"ד מצב נפשו עתה והנהגתו שאינה מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים, כמובן גם כפשוטו, חיים אמיתיים ראוים לשמם בעולמנו הזה, עולם הזה הגשמי, ומנמק הנהגתו האמורה, במה שפלוני מתנהג שלא בסדר וגם פלוני אינו בסדר וכו'.

ומובנת הפליאה בנמוק זה, שהרי מבוגר הוא זה כמה שנים ורוצה להבין ענינו והשייך לו, ואיך זה מנמקים עשיית היזק לעצמו, במה שפלוני או חבירו ג"כ מזיק את עצמו.

לשאלתו למה זה קרה לו מצב האמור, — הרי אין כל פלא, באילו משנים את הסביבה מן הקצה אל הקצה, והשינוי עושה רושם, שהרי טבעי הדבר, אפילו בענינים דשב ואל תעשה ובפרט כשדרך הטובה והישרה דורש פעולה, ולפעמים גם מאמץ, והעיקר שהדרך ההפכית ה"ה כדברי החכם, נופת תטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה, הרי נוח יותר להמשך אחרי ההתחלה שהיא בהווה לא לרסן את היצר הרצון והתאוה וכו' מאשר להתאמץ לרסן ולהתאפק על יסוד האחרית שתהי' למחר.

ולכתבו שבשעה שהתנהג ע"פ התורה והמצוה, לא הי' בהכרה מלאה — הנה