160

ענינים כלליים

... ע"ד שאלתו בהקוה"ק חשון תשג"ה אשר נשמט — (בהעתק סש"ב ספ"ו) במספר גקה"ט — אש מתלקחת*. ור"ל כונת המעתיק אשר גקה"ט הם: רוח — א, סערה — ב, ענן גדול — ג.

הנה אף שיש למצוא יסוד לפי' רוח סערה שהיא מעין שתים, עפמ"ש בעבוה"ק (הובא בלקו"ת פ' קדושים) חלק ס"ת פי"ט — והוא בזח"ג קצו, א — דרוח סערה היינו זו"נ, משא"כ רוח לחוד או סערה לחוד, אבל זה רק לחדודי. ופשוט אשר בהק"ו הוא השמטת הדפוס. וצ"ל רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת.

ועיין בע"ח שמ"ט פ"ג ולקו"ת רד"ה ויקחו אליך פרה המדברים בענינא דספ"ו דסש"ב, ואיתא שם להדיא גם אש.

ורבו לספור המקומות בכלל, אשר אש מתלקחת נמנית במספר הקליפות (ולדוגמא זח"ב קלא, א).

איברא אשר לכאורה צ"ע מה שמנה ופי' בסש"ב רו"ס וענן גדול, אבל ואש מתלקחת לא באה אלא ברמז בתיבת "וגו'" ובפרט אשר נודע עד כמה דייק אדה"ז בלשונו בספרו סש"ב. ובכל דפוסי התניא שראיתי, לרבות גם אלו שנדפסו בחיי אדה"ז, כתוב כנ"ל.

ובפשטות אואפ"ל, דאטו כי רוכלא ליזל וליחשוב, ודי ברמיזא.

והא דפי' "וענן גדול" ולא כתב "רוח סערה וגו'", הוא מפני דל' הכתוב הוא "רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב". ואי הוי כתב בסש"ב "רו"ס וגו'" הי' מקום לטעות דצפון הוא מגקה"ט. אבל "וגו'" שאחרי "וענן גדול" א"א לספק בכונתו. וגם תיבות "אש מתלקחת" סמוכות לתיבות "וענן גדול".

— ולולא דמסתפינא הוי אמינא שבסש"ב צ"ל ענן בלא וא"ו, וכל' הכתוב, וכמו שמתחיל ונקראו כו' שלזה מתאים אח"כ "ענן" בלא וא"ו. אבל בכל הדפוסים הוא בוא"ו —

עוד צריך להבין כונת מש"כ בסש"ב ונק' במרכבת כו', דלכאורה למאי נפ"מ בענינא כאן. ואואפ"ל דבא להורות מהיכן יצאו גקה"ט (וגם ק"נ) כיון שאין בהם טוב כלל (וע' בזה באורך לקו"ת לג"פ ד"ה להבין ענין הברכות אות ז' ח'{**}). וע"ז קאמר ונק' כו' שזהו שרשם למעלה.

— ועי' ביאור דאלה מסעי הג' בתחילתו. — ולא אמר זה לעיל ספ"א, דשם לא נזכרו גקה"ט אלא דרך אגב. —

ומדי דברי בענין זה באתי להעיר, שלע"ע לא מצאתי בדא"ח ביאור החלוק דגקה"ט עצמן בין אחת לחברתה, מלבד החלוק כללי שבבי' דאלה מסעי הנ"ל.