147

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולבשו"ט

(ממכתב כ"ח אייר תש"כ)

... לפלא גדול שאינו מזכיר בהנוגע לפעולות יום הבהיר ל"ג בעומר וחג השבועות (אשר הא להא שייך נוסף על הכלל דספירת העומר הוא הכנה ליום החמשים^*, שהרי מבואר בדא"ח אשר בחה"ש הי' מתן תורה בכללותה וגילוי פנימיות התורה מעין מתן תורה הי' בל"ג בעומר, ונוסף על הענין דשניהם יום הילולא דהפותחים שביל ודרך ללימוד פנימיות התורה — הרשב"י (לדורו וליחידי סגולה) והבעש"ט לכאו"א מישראל ועד שיפוצו מעינותיו חוצה, וכלשון אגה"ק של הבעש"ט הידוע), ויהי רצון שיבשר טוב — בהנוגע לפעולות בהאמור ובענינים הפרטים גם יחד.

בברכה בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(ממכתב א' סיון תש"כ)

... כיון שהכל בהשגחה פרטית וכדברי כ"ק מורנו הבעש"ט ששמענו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל ענין אשר איש הישראלי רואה או שומע, הרי זה הוראה בעבודת השי"ת, מפרש הנני הכתיבה אלי, למען הזכירני על חובתי [נשען על מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין], להדגיש את תורת הבעש"ט הדרכותי' ומנהגי', ואשר השנה היא שנת סגולה, שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעש"ט וחל באותו היום דהקביעות דשנה זו ביום הרביעי, בחג השבועות, שכדברי רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) בו נטלוונתלו המאורות, שבודאי זמן מוכשר הוא לעורר את כאו"א מבנ"י ביום ההילולא ובימים שלפני זה ושלאחריו לתורת בעל ההילולא אשר מסר נפשו על הפצת תורה זו ואשר כמאמרז"ל באופן תלמוד המביא לידי מעשה בהדרכותי' והנהגותי' ועד לחיים חסידותיים בחיי היום יומים, ובודאי לדכוותי' אין כל צורך באריכות בזה, וגם כללות הכתיבה ה"ז כמאמר חז"ל הנ"ל זריזות למזורזין.