ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה א122

122

שיחה א

א. בפרשת גבולות הארץ (שבפרשתנו) — "זאת הארץ אשר תפול לכם גו' ארץ כנען לגבולותי'"¹ — מצינו דבר פלא בפרש"י עה"ת, שברוב הפעמים לא נקט ל' "גבול" (כלישנא דקרא פעמים רבות בפרשה זו), אלא לשון "מצר"²:

בפסוק³ "ונסב לכם הגבול גו'" פרש"י "כל מקום שנאמר ונסב או ויצא מלמד שלא הי' המצר שוה כו' יוצא המצר כו' ועובר המצר כו' לפנים מן המצר" (וכן עוד כמה פעמים בלשון רש"י בפסוק זה⁴); ובפסוק שלאח"ז⁵ "ונסב הגבול גו' והיו תוצאותיו הימה" כ' רש"י "אל מצר המערב"; ובפסוק שלאח"ז⁶ "וגבול ים" — "ומצר מערבי מהו", "והי' לכם הים הגדול — למצר"; ובפסוק שלאח"ז⁷, "וזה יהי' לכם גבול צפון" — פרש"י "גבול צפון — מצר צפון". וכן עוד כו"כ פעמים בפסוקים שלאח"ז⁸.

וצ"ע למה שינה רש"י מלישנא דקרא ונקט לשון "מצר" — הרי "גבול" היא תיבה רגילה בחומש, ועוד זאת — שאף רש"י כבר פירשה כמה פעמים: בפ' נח בפסוק⁹ "ויהי גבול הכנעני" פרש"י "גבול, סוף ארצו. כל גבול ל' סוף וקצה", וכן בפ' תצוה בפסוק¹⁰ "ועשית על החושן שרשות גבלות" כ' רש"י "וכל גבול לשון קצה", ובפ' חוקת עה"פ¹¹ היוצא מגבול האמורי פרש"י "לשון קצה וסוף" — ולמה אין רש"י מסתפק בתיבת "גבול", ונקט ל' "מצר"¹², שלא נמצא לו חבר בחומש [וגם בנ"ך נמצא רק ב' פעמים¹³]?

גם צ"ע בלשון רש"י עה"פ "זאת הארץ גו'", שכ' "לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ כו' הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב", שבפשטות כוונתו ש"גבולותי'" היינו מצרני', וקשה דהול"ל "מצרני וגבולי" (או רק "מצרני רוחותי'"), משא"כ "מצרני גבולי רוחותי'" משמעו — "מצרני של גבולי רוחותי'".

ב. ונ"ל בפשטות:

תיבת "גבול" יש לה שני מובנים:

הערות

1. לד, ב.
2. ועד"ז הוא בפרש"י יהושע קאפיטל טו. ע"ש.
3. שם, ד.
4. בד"ה ויצא חצר אדר. וכ"ה ל' רש"י גם בפסוק שלפנ"ז (שם, ג) "מצר מזרחי".
5. שם, ה.
6. שם, ו. — וראה לקמן סעיף ג.
7. שם, ז.
8. ראה שם, ח ד"ה מהר ההר וד"ה תוצאות הגבול (אלא ששם התחלת לשונו "סופי הגבול"). שם, ט. שם, י ד"ה שפמה. שם, יא ד"ה מקדם וסד"ה ים כנרת (אלא שלפנ"ז בד"ה זה נקט איזה פעמים "גבול").
9. י, יט.
10. כח, כב (וראה גם רש"י שם, יד).
11. כא, יג ד"ה מגבול האמורי.
12. ולהעיר, שגם ברש"י חוקת שם, התחלת לשונו היא "תחום סוף מצר שלהם".
13. תהלים קטז, ג (אבל רק לפרש"י שם. משא"כ לפי' הראב"ע, רד"ק ומצודות שם). איכה א, ג (כפרש"י שם, מתרגום ואיכ"ר עה"פ (פ"א, כט). וראה לקמן סעיף ד. — משא"כ לפי' הראב"ע וראשון לציון שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.