117
מטות
א. "ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר"1. ובפרש"י "חותיהם — כפרניהון" (והוא לשון התרגום (אונקלוס ויונתן) כאן), היינו ד"חות" פירושו כפרים.
והנה באבן עזרא כאן פי' "כמו קריות", דהיינו ערים (כמ"ש בפ' דברים2 (גבי כיבוש ארץ עוג3) "לא היתה קרי'4 אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר גו'"). וברד"ק עה"פ5 "ויאספו פלשתים לחי'" פי' ד"חי'" [דתיבת "חות" היא משורש "חי'", "בתמורת היו"ד בוי"ו"6] היא "עיר פרזות שאין לה חומה"7.
וצ"ע מה הכריח את רש"י לפרש (כהתרגום) ד"חותיהם" היינו כפרים, ולא פי' שהן ערים, שלכאורה מתאים יותר לפשטות הענין ד"וילכוד את חותיהם", שהרי לפירוש התרגום צ"ל שכיבושו של יאיר הי' רק בכפרים של ארץ עוג!
ונוסף על הדוחק בעצם הפירוש, הרי לקמן בפ' דברים8 גבי כיבוש ארץ עוג מפורש "ששים עיר כל חבל ארגוב גו'. . ערים בצורות חומה. . לבד מערי הפרזי גו'", ובהמשך הענין9 ש"יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגוב עד גבול גו' ויקרא אותם על שמו את הבשן חות יאיר גו'", ומפשטות הכתוב משמע שששים עיירות אלו היו (עכ"פ חלקן10) בחבל ארגוב (וכן מורה פשט הכתובים בספר יהושע11, "כל ממלכות עוג גו' וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר"). הרי מפורש שהיו ערים בחלקו של יאיר, ולמה נפרש ש"וילכוד את חותיהם" קאי על ליכוד הכפרים12?
זאת ועוד: לעיל (בפ' חוקת13) עה"פ "
הערות
- 1. פרשתנו לב, מא.
- 2. ג, ד.
- 3. שנחלת יאיר היא מארץ זו (ראה דברים ג, יד. ועוד).
- 4. וראה גם דברים ב, לו ("לא היתה קרי' גו'"), שגם משם מובן ד"קרי'" היא עיר חזקה (ולא כפר). לעיל חוקת (כא, כח) "מחשבון. . מקרית סיחון". ועוד. וראה בפרטיות לקו"ש חכ"ט (ע' 1 ואילך) בפירוש ל' "קרי'", וש"נ.
- 5. ש"ב כג, יא.
- 6. ס' השרשים להרד"ק ערך חי' בסופו.
- 7. ראה גם ס' השרשים שם. אלא שמלשונו שם "קבוץ הבתים. . שאינו מוקף ולא יכלו לבנותו כעיר" משמע קצת דאינו עיר (וראה שם ערך כפר "בתים חוץ לעיר"). ולהעיר מש"א (ו, יח) "כפר הפרזי".
- 8. ג, דה.
- 9. דברים ג, יד.
- 10. ראה דה"א ב, כב "יאיר. . עשרים ושלוש ערים". אבל בפרש"י שם משמע דס"ל שאינו "יאיר" דפרשתנו (ופ' דברים). וראה ב' הדיעות ברד"ק דה"י שם. וראה רמב"ן, ראב"ע, חזקוני, אברבנאל ועוד פרשתנו כאן. וראה מלאכת הקודש על פרש"י כאן. ועוד.
- 11. יג, ל. וראה גם מ"א ד, יג.
- 12. ובפשטות י"ל שדיוקו של רש"י הוא מל' "חותיהם", ל' רבים — דלכאורה הול"ל "חותי'" (דארץ עוג) — ולכן פי' דקאי על כפרים, שהם טפלים לעיירות (כדלקמן בפנים). — וראה הערה 16. או י"ל דרש"י ס"ל (כפשטות המשך הכתובים) שכיבוש זה הי' לאחרי כללות כיבוש ארץ עוג ע"י כל בנ"י, ורק הכפרים לא נכבשו אז ויאיר הלך ולכדם.
- 13. כא, כה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.