109

בארץ כנען; ואילו ארץ קיני קניזי וקדמוני, דהיינו העבודה במוחין שלמעלה מבירורים וכיבוש — לכן שייכת היא (גם) לשבט לוי.

ו. ועדיין צריך להבין:

בנוגע להזמן דלע"ל כתב הרמב"ם בסוף הל' מלכים ש"לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", נמצא שלע"ל יהיו כל ישראל מובדלים מדרכי העולם, דכל עסקם יהי' רק בידיעת ה' (וע"ד מה שכ' הרמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל ד"לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש כו' אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' כו' הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהי' ה' חלקו ונחלתו לעולם כו' כמו שזכה לכהנים ללויים כו'"), וא"כ מדוע יהי' אז חילוק זה בין ישראלים ולויים, דכל ישראל יהי' להם חלק ונחלה בארץ כנען — ענין בירור המדות והתלבשות בלבושי המתברר, משא"כ שבט לוי⁵⁴?

והביאור בזה:

בסוף הל' מלכים שם כ' הרמב"ם⁵⁵ "נתאוו החכמים כו' ימות המשיח. . כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהי' להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא", ובהמשך לזה כ'⁵⁶ "ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ולא תחרות שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנין מצויין כעפר ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".

ועפ"ז מובן, דזה שלע"ל (בתקופה הראשונה דימוה"מ עכ"פ) יהיו כל ישראל מובדלים מדרכי העולם ויהיו עסוקים רק לדעת את ה' — הוא מחמת מצב העולם דאז המאפשר את זה. כלומר: אין זו התכונה של בנ"י מצד עצמם "באותו הזמן", אלא תוצאה ממצב העולם. דלהיות ש"לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה כו' שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנין מצויין כעפר", הרי אין מקום לשום עסק בעניני העולם, כ"א — רק "לדעת את ה' בלבד".

וכשם שהוא בגשמיות, עד"ז הוא בעבודה הרוחנית. דזה שכל בנ"י יהיו אז במעמד ומצב דשבט לוי "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה'", אין זו הבדלה מצד עצמו שהוא בדרגא זו, אלא מצד העולם שהביאו לזה; משא"כ הא דשבט לוי מובדל לעבוד את ה', הוא לפי שהקב"ה הבדילם — "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי גו'"⁵⁷, שהובדל (ע"י הקב"ה) "לעבוד את ה' לשרתו", וא"כ הרי זו הבדלה עצמית בשבט לוי ולא מצד מצב העולם הנותן מקום לזה.

ונמצא דגם לע"ל (בראשיתו של "אותו הזמן"), כאשר כל בנ"י יהיו מובדלים מדרכי העולם, ישנו הפרש בין כל בנ"י ושבט לוי.