103

שיחה א

א. עה"פ¹ "לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות" איתא בספרי², "הכל במשמע ישראל כהנים ולוים כו' ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל³ יצאו כהנים בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה⁴ יצאו לוים כו'".

והובא להלכה ברמב"ם בפרק האחרון דהל' שמיטה ויובל⁵: כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען וכן הם מוזהרין שלא יטלו חלק בביזה בשעה שכובשין את הערים שנאמר⁶ לא יהי' לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל חלק בביזה ונחלה בארץ וכן הוא אומר³ בארצם לא תנחל. . בביזה.

וכתב ע"ז במשנה למלך: כתב הסמ"ג⁷ דלעתיד לבא נוטלין חלק בארץ שנאמר⁸ שער לוי אחד כדאיתא בפרק יש נוחלין. וכוונתו לברייתא שם⁹ "עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים שבתחלה לא נתחלקה אלא לי"ב שבטים", וכפי' הרשב"ם¹⁰ "ולקמן מפרש מאי ניהו אותו חלק דטפי התם, דאי משום לוי דנקט נחלה כשאר שבטים כדכתיב התם שער לוי אחד הא מנשה ואפרים נמי לא יטלו אלא חלק אחד כדכתיב התם¹¹ שער יוסף אחד. . שבתחלה כשבאו לארץ לא נתחלקה אלא לי"ב שבטים שלוי לא הי' לו חלק בארץ אלא שכל שבט ושבט נתנו לו ערים לשבת בהם כו'" (משא"כ לעתיד, כנ"ל). והיינו דלפירוש הרשב"ם יטלו שבט לוי חלק אחד מהי"ב חלקים שנתחלקה הארץ לי"ב שבטים¹² (וחלק הי"ג הוא "לנשיא" — "למלך המשיח"¹³).

והנה בשטמ"ק ב"ב שם, הביא דברי הר"ן דתמה על הרשב"ם¹⁴ מכמה פסוקים ביחזקאל¹⁵ שבהם מבואר שיטול יוסף שני חלקים "וכן מ"ש ששבט לוי יטול חלק בארץ אף זה אינו שהרי מפורש בפרשה¹⁶ שלא יטול חלק בארץ אלא שיהיו לו ערים לשבת בהם והוא מכלל התרומה אשר ירימו כו'", ומסיים "אלא כך הוא עיקר הדבר שכשם ששבט לוי לא נטל