ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה א87

87

ראל, הרי ישראל נצטוו¹⁵ "אל תצר את מואב" וכפי שראה בלק בעצמו, שבנ"י "הקיפו ארץ מואב כו' עד שבאו מעבר השני"¹⁶, "ולא באו לגבול מואב"¹⁶, וכאשר לא נתנו להם רשות לעבור בארצם לא עשו עמהם מלחמה¹⁶, וא"כ מהי יראתו?

ואע"פ שלהלן בפ' מטות¹⁷ פרש"י שיראתם של המואבים היתה "שיהיו שוללים אותם שלא נאמר אלא אל תתגר בם מלחמה" — הרי קושיא זו מתעוררת תיכף בפרשתנו, ואם ס"ל לרש"י שרק זו היתה יראתם של אנשי מואב (ולא שיראו שילחמו אתם, כפשטות לשון הכתובים, וכפרש"י על "והוא יושב ממולי" — "קרובים הם להכריתני") — הו"ל לרש"י לפרש כן כאן¹⁸, ולא לסמוך על פירושו לקמן בפ' מטות¹⁹.

[ובמדרש כאן²⁰ איתא, "שהיו מתיראין שראו כל הארץ ביד ישראל שבא סיחון ונטל ארץ מואב²¹ כו' באו ישראל נטלוה כו' והיו אלו רואים את ארצם ביד ישראל והיו אומרים לא אמר הקב"ה כי לא אתן לך מארצו ירושה²² והרי ארצנו לפניהם לכך היו מתיראין" ("והם²³ לא ידעו כי קנאו ישראל ע"י שנטהרה ע"י סיחון"²⁴).

אבל קשה לתרץ כן ע"ד הפשט, שהרי ראו שבנ"י הקיפו את ארצם ולא הלכו נגדם במלחמה לכבוש את ארצם, כנ"ל].

הערות

15. דברים ב, ט. הובא בפרש"י לעיל (חוקת כא, כו).
16. רש"י חוקת כא, יג.
17. לא, ב. — ובפרש"י דברים שם "ונראים להם כשהם מזויינים. . שהיו שוללים ובוזזים אותם" (ולא רק שהמואבים היו חוששים לכך). — ובדפוס שני דפרש"י וכת"י רש"י (שתח"י), גם בפ' מטות הגירסא "שהיו שוללים" (כל' רש"י בדברים שם).
18. ובפרט שמקור ל' רש"י במטות ודברים שם, הוא מתנחומא פרשתנו ב (במדב"ר פ"כ, ג).
19. ודוחק לומר שרש"י סומך על מ"ש כאן (כב, ד) "עתה ילחכו גו' כלחוך השור גו'", וכפי' דעת זקנים מבעה"ת (ועוד) שהיו יראים רק שלא יהיו שוללים אותם (ילחכו) — כי א"כ הו"ל לרש"י לפרשו להדיא (וראה רש"י שם ד"ה כלחוך השור).
20. תנחומא ובמדב"ר שם.
21. ראה חוקת כא, כו ואילך ובפרש"י שם.
22. דברים שם.
23. חזקוני ריש פרשתנו.
24. כפרש"י חוקת (שם, כו) "ועל ידו (סיחון) טהרה לישראל". אבל אין לתרץ להיפך, שידעו שחלק מארצם טוהר בסיחון, ולכן חששו שמא "יטהרו" ע"י אחרים לישראל — כי נוסף לזה שא"כ אין טענתו על ישראל אלא על הכובשו הראשון, הרי מפורש ברש"י (פרשתנו כב, ה) "קרובים הם להכריתני", ועדיין לא טהרו אז ע"י אחרים [ומ"ש בחתם סופר עה"ת (ריש פרשתנו) "שהי' ירא שהערב רב יכבשו תחילה ממנו ואח"כ יקחו בנ"י מהערב רב" — לכאורה אינו ע"ד הפשט]. כן אין לומר שחששו שכללות ארצם כבר טוהרה ע"י כיבוש סיחון, אי משום כיבוש חשבון כו' (ולהעיר מהאריכות לעיל בפ' חוקת (כא, כול) ע"ד מלחמה זו. וראה פרש"י שם, ל), או לפי שהיו בוטחים עליהם (כדלקמן בפנים)[ednref_20_*] — כי נוסף לזה שא"כ למה הקיפו ישראל את ארצם (כבפנים), הרי יראתם היתה לאחרי מפלת סיחון ועוג, ושוב היו בידי עצמם כו'. [edn_20_*] ובמושב זקנים (מבעה"ת) עה"ת ריש פרשתנו, ד"בלק משרי סיחון הי'. . והנותרים שלא כבש סיחון המליכו את בלק עליהם", ומשמע לכאורה שמפרש דכיון שבלק משרי סיחון הי' לכן סברו שטהרה כו' (וגם לפרש"י (כב, ד) שהי' מנסיכי מדין, הרי עכ"פ לא הי' ממואב עצמו. וראה ריב"א עה"ת).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.