86

אבל רש"י הרי פירש להיפך, שבלעם שינה מדברי בלק לפי ש"הי' שונאם יותר מבלק". וא"כ צ"ל, שלשיטת רש"י, טעם השינויים יסודו בכך ש"בלעם הי' שונאם יותר מבלק".

ומה שרש"י פירש להדיא רק את שני השינויים הנ"ל — (א) ארה או קבה (ב) ואגרשנו מן הארץ או וגרשתיו — היינו לפי שבהם אין הענין ברור כ"כ, דאין ברור ש"קבה" קשה יותר מ"ארה"⁹, וכן יש מקום לפרש ד"ואגרשנו מן הארץ" הוא קשה מ"וגרשתיו" סתם (וכפי שפירשו המפרשים הנ"ל), ולכן הוזקק רש"י לפרש ענינם של שני שינויים אלה. משא"כ שאר השינויים מובנים מעצמם על יסוד הנ"ל.

והנה בנוגע להשינוי בין "להלחם" או "נכה", י"ל בפשטות, כי לאחרי שפרש"י שהכוונה ב"וגרשתיו" (סתם) היינו "מן העולם", הרי מובן מאליו ש"להלחם" היינו בכוונה להשמידם מן העולם, משא"כ "נכה בו" אינו אלא ענין של "הכאה" שאינו בהכרח ענין של הריגה והשמדה, ואדרבה, פשטות לשון הכאה היא שהמוכה נשאר בחיים. וכ"ש לפי הפירוש השני ברש"י על "נכה", שהוא כמו "מנכה לו מן הדמים לחסר מהם מעט", שאינו אלא חסרון מעט.

ועצ"ע בנוגע לשאר השינויים.

גם צ"ע מה הכריח את רש"י (בלימוד ע"ד הפשט) לפרש טעם השינויים כי "בלעם הי' שונאם יותר מבלק", ולא פי' כמפרשים הנ"ל¹⁰. ובפרט שפרש"י קשה לכאורה, כמו שהקשה בכלי יקר⁶: א) איך עלה בדעתו של בלעם שהקב"ה יתן לו רשות לקלל ח"ו את בנ"י עוד יותר מאשר התכוון בלק? ב) איך אפשר לומר דקבה הוא קשה יותר מארה, והרי לאחרי שבלעם ענה לשלוחי בלק "מאן ה' לתתי להלוך עמכם"¹¹ (והקב"ה ציווהו "לא תאור את העם"¹²), שוב שלח בלק לבלעם וביקשו "ולכה נא קבה לי את העם הזה"¹³, ואיך יתכן שלאחרי שנמנעה ממנו הבקשה הקטנה יותר ("לכה נא ארה לי גו'") יבקש ממנו דבר גדול יותר¹⁴, "לכה נא קבה לי" (וכפי שמצינו שקו"ט במפרשי רש"י בתירוץ שאלות אלו).

ג. ויש לומר, שאין הכרחו של רש"י לפירושו זה מתיבות "קבה" "וגרשתיו" עצמן (כי עצם התיבות יכולות להתפרש גם כפירוש המפרשים הנ"ל), אלא כוונתו ליישב התמי' המתעוררת בכללות תוכן הפרשה:

מה היתה יראתו של בלק מבני יש