85

שיחה א

א. "וישלח (בלק) מלאכים אל בלעם גו' הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממולי. ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר"¹. ואח"כ, בדברי בלעם אל הקב"ה, נאמר²: "ויאמר בלעם אל האלקים בלק גו' שלח אלי, הנה העם היוצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אותו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו".

וכבר עמד באור החיים הק'³ על השינויים בין לשונות הכתוב בדברי בלק ודברי בלעם בשם בלק — ש"בלק אמר הנה עם יצא והוא אמר הנה העם היוצא, ובלק אמר הנה כסה והוא אמר ויכס, בלק אמר ועתה והוא אמר עתה בלק אמר ארה והוא אמר קבה בלק אמר נכה בו והוא אמר להלחם בו. . גם שינה ואמר וגרשתיו ובלק אמר מן הארץ". ולכאורה יש להוסיף עוד שינוי⁴ — בלק אמר "והוא יושב ממולי", ובלעם השמיט ענין זה, שלכאורה הוא העיקר (וכפרש"י עה"פ "קרובים הם להכריתני").

והנה לכאורה הי' אפשר לומר, שע"ד הפשט אין כאן קושי, כי כן דרך הכתובים לקצר כו'. אבל מצינו בפרש"י על התורה שעומד על שנים משינויים אלה — "קבה לי, זו קשה מארה לי שהוא נוקב ומפרש. וגרשתיו, מן העולם ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ איני מבקש אלא להסיעם מעלי ובלעם הי' שונאם יותר מבלק". הרי דס"ל לרש"י שהשינויים בכתוב אינם מפני הקיצור וכיו"ב⁵. ועפ"ז יש לעיין אמאי לא עמד רש"י על שאר השינויים שביניהם, וכמו: (א) "יצא. . כסה" או "יוצא. . ויכס", (ב) "נכה" או "להלחם", (ג) השמטת "והוא יושב ממולי".

ב. והנה באוה"ח, וכן בכלי יקר⁶, ביארו השינויים הנ"ל ע"פ היסוד שבלעם (בדבריו אל הקב"ה) התכוון להמעיט במשמעות השנאה שבדברי בלק, וי"ל ע"ד הפשט, כדי שבקשתו תתקבל אצל הקב"ה, בהיותו יודע שישראל אהובים למקום. ופירשו ש"ארה" קשה יותר מ"קבה", וכן ש"נכה בו" קשה מ"להלחם בו", כי "להלחם" אפשר להיות רק כדי לגרשו מעליו משא"כ "נכה בו" היינו הכאה ממש, וכן "וגרשתיו" סתם היינו ממקום זה, משא"כ "ואגרשנו מן הארץ" היינו מכל העולם⁷ (או מכל ארץ ישראל⁸) — ובדרך זו ביארו שאר כל השינויים שבדברי בלעם, שבא למעט השנאה כו' שבדברי בלק. ע"ש.