79

ע"ד פרש"י (בפ' וירא¹¹) "בהרבה מקומות ל' אלהות ול' מרות קרוי ל' רבים"¹²].

אבל קשה לומר שעיקר כוונת רש"י היא לפרש תיבת "האתרים" — כי בפשטות ה"ז שם מקום¹³, שאינו מוכרח לפירוש, כמו רוב המכריע דהשמות שבתורה שלא נחית רש"י לפרשם, וכן בפסוק זה עצמו, שרש"י אינו מפרש את השם "ערד", ובפרט שהש"ס (במס' ר"ה¹⁴, שרש"י מציינו כאן בד"ה וישמע הכנעני) פירשו.

זאת ועוד: את"ל שכוונת רש"י היא רק לפרש תיבת "האתרים" — צ"ע בלשון רש"י:

א) העיקר חסר מן הספר, דהוי לי' לפרש בתחילת דבריו ש"האתרים" היינו "כמו התרים" (וכיו"ב). וכן הו"ל לבאר זה שנתוספה אות אל"ף בתחילת התיבה, להביא דוגמא¹⁵.

ב) עכ"פ הו"ל להביא בפירוש הא' לשון של "תרים" בנוגע למרגלים (ולא להמתין לפירוש השני, שנקט לשון "תייר").

ג) הסדר בפי' הא' "דרך הנגב (ואח"כ מפרש) שהלכו בה המרגלים" — הול"ל בסדר הפוך, תחילה לפרש תיבת "האתרים" — "מרגלים", ואח"כ לבאר שזוהי "דרך הנגב"¹⁶.

ד) בפי' הב' — למה העתיק עוה"פ התיבות "דרך האתרים"¹⁷? ובפרט שאינו מחדש כלום בפירוש תיבת "האתרים" (שהרי לשני הפירושים הוא מלשון "התרים").

ה) מדוע לא כ' רש"י בפירוש (בפי' הב') ש"האתרים" הוא הארון — וכ' סתם "התייר הגדול"¹⁸?

ו) למה העתיק בהראי' גם התיבות "דרך שלשת ימים" — לכאורה נוגע כאן רק מ"ש "לתור"¹⁹.

ב. ולכן נ"ל, שרש"י לא נחית לפרש תיבת "האתרים" (שלפי פשוטו הוא שם מקום שאינו זקוק לפירוש כנ"ל) — אלא לתרץ השינוי בלשון הכתוב, שבתחילה אומר "וישמע הכנעני גו' יושב הנגב" ואח"כ סיים "כי בא ישראל דרך האתרים". דלכאורה, פשטות כוונת הכתוב היא²⁰, דהיות שבנ"י באו דרך ארצו לכן יצא הכנעני [— עמלק, כפרש"י²¹] להלחם עם ישראל. ועפ"ז אינו מובן, מה טעם פתח ב"יושב הנגב" וסיים ב"דרך האתרים"?

וע"ז מביא רש"י שני פירושים ב"דרך האתרים" — איזו דרך היא זו:

פי' הא' דהיינו הך, ש"דרך האתרים"