ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה ב67

67

ועוד: בפשטות צריך לומר, ד"ולא תשאו עליו חטא" היינו שיש על זה עונש, כי לשון נשיאת חטא סתם וע"פ הרוב מורה על ענין של עונש¹⁶. אבל את"ל דקאי על אי הרמת תרומת מעשר, קשה ביותר, דכי אפשר לומר שיש עונש מיתה (בידי שמים) על ביטול הפרשת תרומת מעשר? וכן קשה לומר ד"תשאו עליו חטא" היינו עונש מלקות, שהרי אין כאן אזהרה¹⁷, ועוד זאת — הרי אין באי הרמת תרומת מעשר מעשה (ואין לוקין על לאו שאין בו מעשה)¹⁸.

ויש מפרשים¹⁹ שפירשו, ש"ולא תשאו עליו חטא" קאי באיסור אכילת מעשר הטבול לתרומת מעשר [ולפ"ז, מ"ש "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם גו'" — "הא אם לא תרימו תשאו חטא" — היינו, כי "אם לא תרימו" יבואו לידי חטא כשיאכלו המעשר]. ועפ"ז אתי שפיר שיש כאן "נשיאת חטא", עונש על מעשה האכילה.

אבל אם זוהי שיטת רש"י בפירושו עה"ת, הדרא קושיא לדוכתא — כיון ששני חלקי הכתוב איירי באיסור אחד (אכילת מעשר הטבול לתרומת מעשר) — מהו הכפל בכתוב? ועוד זאת: איזו נשיאת חטא — עונש — יש כאן מלבד העונש מיתה ("אם תחללו תמותו") שבסיום הכתוב?

ואין לומר ש"ולא תשאו עליו חטא" היינו עונש מלקות — שהרי²⁰ כיון שיש באכילת טבל לתרומת מעשר עונש מיתה ("אם תחללו תמותו"), הרי אין כאן דין מלקות כי "קם²¹ לי' בדרבא מיני'"²² (שהיא סברא פשוטה גם בלימוד ע"ד הפשט²³).

[ואף שעונש מיתה כאן הוא רק מיתה בידי שמים²⁴, ורק לפי אביי (בדעת ר' נחוני' בן הקנה)²⁵ אמרינן בזה קלב"מ — הרי ע"פ פשוטו של מקרא אין מקום לחלק בין מיתה בידי אדם למיתה בידי שמים, שהרי הסברא ד"קם לי' בדרבא

הערות

16. ראה הנסמן לעיל הערה 5, 6. תצוה כח, מג. קדושים כ, יזכ. פרש"י — אחרי יז, טז (חייב כו'). אמור כד, טו. ועוד.
17. ראה לעיל הערה 15.
18. ועוד, שהוא לאו הניתק לעשה, שאין לוקין עליו (כמובא גם בפרש"י עה"ת — תצא כה, א). אבל בזה י"ל דאם מאבד את המעשר, שביטל העשה וא"א לתקן הלאו, לוקין עליו. וראה לקמן סעיף ז.
19. רלב"ג כאן.
20. ועוד זאת: בלאה"כ חייב מלקות, כי כל חייבי מיתה ביד"ש לוקין (מכות רפ"ג. רמב"ם הל' סנהדרין רפי"ח. פי"ט ה"ב). אבל צ"ע אם גם בפשש"מ כן הוא, דכיון שהלאו ניתן לאזהרת מיתה (בידי שמים), מהיכי תיתי לחייבו מלקות. וראה דעת רבי יצחק מכות (יג, ב). רש"י יבמות נה, א ד"ה לכרת. ועוד.
21. גיטין נב, סע"ב ואילך. ב"ק כב, ב. ובכ"מ.
22. במכות שם בדעת ר' ישמעאל דהני מילי ש"אי אתה מחייבו משום שתי רשעיות" (מכות שם. וש"נ) — "מיתה וממון או מלקות וממון, אבל מיתה ומלקות מיתה אריכתא היא". אבל ע"פ פשוטו של מקרא הרי הם שני עונשים נפרדים, וגם בזה אמרינן קלב"מ. וראה שם דעת רבא, דאם התרו בי' לקטלא כ"ע לא פליגי דאינו לוקה ומת.
23. להעיר ממוציא שם רע שלוקה ומשלם (תצא כב, יחיט ובפרש"י שם). אבל יש לחלק בין לוקה ומשלם למיתה וממון (או מלקות). ואכ"מ.
24. ראה גו"א כאן. פרש"י אמור כב, ט. ועוד.
25. כתובות ל, אב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.