ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לחקרחשיחה א60

60

שיחה א

א. בדיני ביטול תרומה במאה וא' (שה"תרומה1 עולה באחד ומאה"2) שנינו במס' תרומות3: ר' יהושע אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות לבנות מעלות את השחורות (תאנה של תרומה שחורה או לבנה שנפלה למאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות כולן מצטרפין לבטלה. . ואם שחורה נפלה מעלה אחת מן השחורות ואם לבנה מעלה אחת מן הלבנות והשאר חולין כשהיו. רע"ב). . רבי אליעזר אוסר (אם שחורה נפלה השחורות אסורות ואם לבנה נפלה הלבנות אסורות. רע"ב), ורבי עקיבא אומר בידוע מה נפלה (שחורה או לבנה) אין מעלות זו את זו, וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו (וברמב"ם4 נפסקה הלכה כר' עקיבא, ד"אם אין ידוע אם שחורה היתה ואם לבנה, עולה באחד ומאה מן הכל").

והנה טעמו של ר"א האוסר בדין זה, לכאורה מובן בפשטות, שהרי במציאות לא נתערבה התרומה אלא בחמשים (אם לבנה — בין חמשים הלבנות, ואם שחורה — בין חמשים השחורות), וממה נפשך ליכא מאה מהמין שנפל.

וכתבו מפרשים5, שר"י ס"ל, שכיון "שאם הי' רוצה הי' דורסן ומערבן הכל ביחד"6, לכן כולן מצטרפין לבטלה [ואף שאין מבטלין איסור לכתחילה, מבאר התוי"ט7 ד"הני מילי להרבות בהיתר כדי לבטל האיסור, אבל בכה"ג שאינו מרבה בהיתר אלא משנה האיסור מכמות שהי' ומפרידן כאשר הי' מקדם כדי לערבם יחד בכה"ג נ"ל דשרי לבטל לכתחילה"].

ובטעמו של ר"ע שמחלק בין ידוע מה נפל ואינו ידוע, כתבו8, דבידוע איזו תאנה נפלה, שחורה או לבנה, "אין מעלות לפי שיכול לאכול האחרות, וכיון דמותרות הן אין מסייעות לבטל, אבל אם אין ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה כיון דכולן בספק איסור מעלות זו את זו".

הערות

  1. 1. כדעת ר"א בפ"ד דתרומות מ"ז. וכ"פ הרמב"ם הל' תרומות פי"ג ה"א. וראה נ"כ שם.
  2. 2. "למה סמכו על שיעור מאה בתרומות שהרי תרומת מעשר אחד ממאה ומקדש הכל שנאמר (פרשתנו יח, כט) את מקדשו ממנו אמרו חכמים דבר שאתה מרים ממנו אם חזר לתוכו מקדשו" (רמב"ם הל' מאכלות אסורות פט"ו הט"ז, והוא מספרי פרשתנו שם. ירושלמי תרומות פ"ד ה"ו). וראה לקמן הערה 14.
  3. 3. פ"ד מ"ח.
  4. 4. הל' תרומות רפי"ד.
  5. 5. רע"ב למשנה שם. וראה הערה הבאה.
  6. 6. ובר"ש שם ד"ה ר"א כתב, דבר פדי' בירושלמי שם מפרש, דהוא "משום דאם רצה טוחן ומתיר". ולפנינו בירושלמי אי' "בר פדי' אמר טוחן ומתיר (ואף על גב דבר פדי' אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללות)", והיינו א) שאי"ז בפי' דעת רבי יהושע, ב) לא נאמר שכיון שאם רצה לטחון בטל לכן מותר גם בלי טחינה, אלא "טוחן ומתיר", ובפי' פ"מ דהכוונה כפשוטה, ש"טוחן ודורס את כולן שיהיו נבללין זה עם זה ומתיר אותן ע"י כך". ואולי היתה לפני הר"ש גירסא אחרת בירושלמי, או שמפרש כן דברי בר פדי' — ראה תוס' אנשי שם למשניות שם. ואכ"מ.
  7. 7. במשנה תרומות שם.
  8. 8. ר"ש. פי' הרא"ש. רע"ב — סוף משנה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.