51

בלאו הכי נתקיימה שליחות משה ע"י אחרים ולא חל הציווי על כל אחד בפ"ע להביא פירות, וע"ז מספיק טעם של "חשיבי" וש"לא היו באותה עצה", שלא ישתדלו שהשליחות תתקיים על ידם דוקא.

ה. ויש לומר, ששיטת רש"י בפירושו עה"ת אינה כן, אלא ש"והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ" היתה חובת גברא (כפשטות הלשון), ובעצם הי' חיוב על כאו"א מהי"ב האנשים ליקח ולשאת פרי הארץ [וכדמצינו גם דיעה בחז"ל²⁵, שכולם נשאו פירות, גם יהושע וכלב²⁶].

ולכן לא נקט רש"י הטעם הא' שבש"ס, שיהושע וכלב לא נטלו כלום "משום דחשיבי", כי ס"ל שנתחייבו בחובת גברא של "ולקחתם מפרי הארץ".

ומטעם זה אי אפשר לרש"י להסתפק בלשון הש"ס שזה שלא נטלו הוא "שלא היו באותה עצה" — שלשון זו יכולה להתפרש (כנ"ל) שלא רצו שיהי' מקום לטעות שיש להם שייכות לעצת המרגלים בכלל — כי זה אינו מספיק להפקיע ציווי מפורש של משה רבינו "ולקחתם מפרי הארץ".

ולכן כ' רש"י "יהושע וכלב לא נטלו כלום לפי שכל עצמם להוציא דבה נתכוונו כשם שפרי' משונה כך עמה משונה", שיש לומר, שאין כוונת רש"י שהמרגלים אמרו בפירוש לבנ"י "כשם שפרי' משונה כו'" — שהרי כנ"ל, מפורש בתחילת דיבורם "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פרי'", ובפרש"י שזהו ה"קצת אמת" בתחלתו שאמרו המרגלים בכדי לקיים השקר שבאו לומר אח"כ "אפס כי עז העם גו'" — אלא כוונת רש"י היא, שזו היתה רק כוונתם בהבאת הפירות. דעצם מעשה הבאת הפירות הי' באופן שהי' נראה לבנ"י שבכך קיימו שליחותו של משה "ולקחתם מפרי הארץ", אלא שהיתה להם כוונה נסתרה, שעי"ז שיאמרו קצת אמת, ה"ז יאמת את השקר ד"אפס כי עז העם כו'" (כי ישראל יאמרו "כשם שפרי' משונה כך עמה משונה").

וע"פ אופן זה מבואר איך יתכן שיהושע וכלב לא נטלו כלום²⁷:

אם לא היתה שום כוונה של הוצאת דבה (מצד המרגלים) במעשה הבאת הפירות, פשיטא שיהושע וכלב היו משתתפים עמהם לקיים ציווי ושליחות משה "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ" (שהוא חובת גברא כנ"ל);

אבל כיון שהי' כאן מעשה טוב (הבאת פירות המראים על טיב הארץ ושבחה) ביחד עם כוונה בלתי רצוי', הרי שוב אי אפשר להם ליטול כלום, דאם ישתתפו גם הם בהבאת פירות מטוב הארץ, הרי הם מסייעים לדבר עבירה (כוונתם הרעה של המרגלים במעשה