37

תפק רש"י בפירוש הא' אלא הביא גם פירוש ה"מדרש אגדה" ש"ע"י הקב"ה נעשית מאלי'", כי לפירוש זה מבוארת עוד יותר מעלתה של המנורה מכל כלי המשכן, שלא רק שנעשית ע"פ ה"מראה אשר הראה ה' את משה", אלא עוד זאת, שגם עשייתה בפועל היתה ע"י הקב"ה, ונמצא, שאהרן זכה לחנך כלי שהי' מעשה ידי הקב"ה!

ה. אלא שעדיין צ"ע לשונו של רש"י בפירוש הב' "ע"י הקב"ה נעשית מאלי'" — דלכאורה, השקו"ט כאן היא רק מי "עשה את המנורה", ולמאי נפק"מ כאן לפרש אופן עשייתה (שנעשית מאלי').

ואדרבה: בכתוב מפורש "כן עשה את המנורה", שפירושו הפשוט הוא שהיתה כאן עשי', ולא "שנעשית מאלי'"⁴¹ [משא"כ לעיל בפ' תרומה שנאמר "תיעשה המנורה", בלשון נפעל, ולכן פרש"י שם "מאלי'"].

וגדלה התמי': במדרש² הלשון "כן⁴² עשה משה אין אומר כאן אלא כן עשה סתם מי עשה הקב"ה", ואילו רש"י שינה מלשון המדרש וכ' "ע"י הקב"ה נעשית מאלי'"!

ונ"ל, שכוונת רש"י בזה להדגיש, שאין הכוונה (דהמדרש) להפקיע את הכתוב מידי פשוטו (ד"כן עשה את המנורה" קאי על עשיית בן אדם, שעשה את המנורה "כמראה אשר הראה ה' את משה"), אלא רק להוסיף ע"ז⁴³, דהטעם שלא נאמר בפירוש מי הי' העושה הוא לפי שהמנורה לא נעשית בפועל ע"י עשיית האדם ("מי שעשאה") אלא רק בצירוף מעשה הקב"ה, ובפשטות (וע"פ פרש"י בפ' תרומה הנ"ל) — בצלאל (או משה⁴⁴) רק השליך את הככר לאור [ובפרט ע"פ מ"ש בכמה מפרשים⁴⁵, שמשה הי' גם מכה בפטיש כו')] — ואח"כ, "ע"י הקב"ה נעשית מאלי'".

ונמצא דשניהם אמת, דהיתה עשיית בן אדם, כפירוש הפשוט ב"כמראה אשר הראה גו' כן עשה גו'", אלא שבזה שלא נתפרש בכתוב שם העושה יש רמז (נוסף על המפורש בכתוב), שעשיית המנורה היתה בצירוף מעשה ידי הקב"ה.

וזהו גם דיוק ל' רש"י "נעשית מאלי'" — שבזה מודגש שהי' מעשה של בן אדם, שכלפי המעשה שלו (השלכת הככר לתוך האור) נחשב שהמנורה "נעשית מאלי'", כיון שאין במעשה זה כדי לעשות מנורה. וע"ד לשון רש"י⁴⁶ גבי הקמת המשכן על ידי משה "שלא הי' יכול להקימו שום אדם. . א"ל (הקב"ה) עסוק אתה בידך נראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו".

ו. ובעומק יותר (וע"פ פנימיות ה