33

שיחה א

א. "וזה מעשה המנורה גו' כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה"¹. ובפרש"י: "כן עשה את המנורה" — "מי שעשאה, ומדרש אגדה² על ידי הקב"ה נעשית מאלי'".

וכ' הרא"ם³, "שהמדרש חולק עם פירוש הראשון כן עשה כמו "ויגד המגיד"⁴, ופירוש מי שעשאה מי שדרכו לעשותה והוא בצלאל⁵, והמדרש אמר כן עשה הקב"ה הנזכר למעלה".

וצ"ע:

א) פירוש המדרש לכאורה אין לו מקום בלימוד ע"ד הפשט, דאיך אפשר לפרש ד"כן עשה את המנורה" קאי על הקב"ה, והרי לפ"ז כל המשך הכתוב — "כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה (הקב"ה) את המנורה" — אינו מובן, דמאי קמ"ל שהקב"ה עשה את המנורה כפי שהראה למשה⁶?!

[וכמודגש גם בלשון רש"י, שמקדים לפני פירוש זה "ומדרש אגדה", אף שלעיל בפ' תרומה עה"פ⁷ "תיעשה המנורה" פרש"י⁸ "מאלי' כו' א"ל הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאלי'", ולא כתב שם שזהו "מדרש אגדה"⁹ — ורק בכתוב דידן כותב ע"ז "מדרש אגדה"].

ועפ"ז למה צריך רש"י להביא פירוש זה כל עיקר?

ודוחק לומר שזהו לפי שלפירוש הא' כתוב זה הוא "מקרא קצר"¹⁰, שלא נתפרש בכתוב מיהו העושה, כי כבר קבע רש"י בפירושו¹¹ ד"כן דרך כל מקראות קצרים על מי שעליו לעשות הם סותמים את הדבר", וכן בנדו"ד הכתוב סתם "כן עשה", דקאי "על מי שעליו לעשות".

[ואף שבכלל ניחא יותר לפרש שאינו מקרא קצר, הרי בנדו"ד שפירוש המדרש רחוק מאד מפשוטו של מקרא, הרי לכאורה אין הענין ד"מקרא קצר" טעם מספיק להביא פירוש זה].

ב) ולאידך — אם לתרץ שאינו "מקרא קצר", הו"ל לרש"י לפרש כפירוש הראב"ע והרמב"ן, ש"כן עשה את המנו