16
נמצא, שפעולת המצוה דספירת הזמן53 היא (לא בנוגע לחפצא פרטי שבעולם, אלא) בנוגע לגדר העולם (מציאות הזמן);
וזוהי ההכנה וההכשרה והנתינתכח להפעולה דשאר המצוות — שהפעולה דכל מצוה בהחפצא הפרטי שבעולם השייך למצוה זו היא לאחרי ובהמשך להפעולה בגדר העולם (זמן) ע"י המצוה דספירת העומר.
ח. והנה ע"פ כל הנ"ל יש להוסיף עוד, שג' הפירושים ב"תמימות" הם (לא גדרים שונים, כי אם) גדר וענין אחד — שלימות (תמימות) בהכשרת העולם למתןתורה ע"י המצוה דספירת הזמן (גדר העולם), אלא שבענין זה ישנם ג' שלבים: ב' שלבים ע"י הציווי עצמו (לפני קיום המצוה) — שהציווי עושה (א) מציאות הספירה, (ב) חשיבות יתירה בהימים הנספרים54, ושלב נוסף (העיקרי) ע"י קיום המצוה — שגדר העולם נעשה חפצא דקדושה.
ועפ"ז מובן בתוספת ביאור תוכן השלימות במצות ספירת העומר כשהשבועות הם תמימות כימי בראשית — דלכאורה: המצוה דספירת העומר היא ספירת האדם, ואילו השלימות הנעשית עי"ז שהשבועות (שסופרים לעומר) הם (מא' בשבת עד שבת) כימי בראשית, אינה תלוי' בהספירה דהאדם אלא בקביעות הימים — אלא כיון שתוכן המצוה דהמשכת קדושה בספירת הזמן הוא בנוגע לגדר העולם (זמן), ה"ז בשלימות יתירה כשהמציאות דספירת הזמן ע"י האדם מתאימה לספירת הזמן גם מצד גדרי העולם, תמימות כימי בראשית.
ויה"ר שתקויים התפלה שמתפללים מיד לאחרי ספה"ע: "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה" — "לפי שעכשיו אין אנו סופרין אלא זכר למקדש. . לפיכך מתפללין שיבנה בית המקדש ונקיים המצוה כתיקונה"33.
וע"פ האמור שספירת הימים היא מציאות בעולם גם כשאין מצוה לספור הימים55 — "נקיים המצוה כתיקונה" גם כשמשיח צדקנו יבוא באמצע ימי הספירה (ועכ"פ לפני היום האחרון דספה"ע), כיון שהמציאות דספירת הימים שלפנ"ז, מאפשרת המשך וגמר ספירת הימים באופן שמקיימים מצות ספירת העומר כתיקונה, מן התורה56.
הערות
- 53. הן עשיית החפצא למציאות בעולם — ע"י הציווי, והן עשיית החפצא שבעולם לחפצא דקדושה — ע"י קיום המצוה.
- 54. ויש בזה מה שאין בזה: במציאות הספירה שנעשית ע"י הציווי מודגשת יותר הפעולה דציווי התורה (מלמעלה למטה) — שלולי ציווי התורה אין מציאות דספירת הימים; ובהחשיבות היתירה דהימים ע"י הציווי מודגש יותר שציווי התורה חודר בגדרי העולם (מלמטה למעלה) — שמציאות שקיימת בלאה"כ משתנה ונעשית מציאות חשובה שמוכרחת מצד ציווי התורה.
- 33. שו"ע אדה"ז או"ח סתפ"ט סי"א (מתוס' מגילה כ, סע"ב).
- 55. להעיר מלשון אדה"ז (שבהערה 33) שם "עכשיו אין אנו סופרין אלא זכר למקדש ואין בספירה זו עשיית מצוה כלל, שהמצוה הוא לספור לעומר כו'".
- 56. להעיר מלשון אדה"ז בהתחלת הסימן "מצוה עשה מן התורה כו'", אף שמסיק אח"כ (בהמשך הסימן) שהעיקר כהדיעות דבזה"ז אינה מה"ת. ואולי י"ל, שבזה נרמז, שגם לאחרי התחלת ספה"ע מדרבנן (בזמן הזה), יתכן (ולכאורה דוחק גדול לומר כן) שהמשכה וסיומה יהי' "מן התורה" — כשתתקיים התפלה שמתפללים לאחרי הספירה (שכבר התחילו הספירה מדרבנן) ש"יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה", ואז "נקיים (המשך) המצוה (באותה שנה) כתיקונה (מן התורה)" — ל' אדה"ז בשו"ע שם סי"א.
מצוטט ב־2 עמודים
- שולחן ערוך א לקו"ש חל"ח ע' 16
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר לקוטי שיחות חל"ח ע' 16
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.