5

יות שקוע בעניני העולם, שעניני העולם לא "יורידו" אותו, וזהו תוכן "מצות פרישה" (ע"ד מל"ת).

וכהקדמה לב' מצות אלו שבקבלת התורה (מצות הגבלה ומצות פרישה), אמר להם משה בב' בסיון ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו', שאין זו הוראה וציווי אלא תיאור המציאות, שבנ"י נעשו ממלכת כהנים בדוגמת כהנים המשרתים ועד לדרגת כה"ג (כדאיתא בבעל הטורים⁴⁰), וזהו כמו שהוא בנתינת התורה, שב' הפרטים הנ"ל שבפעולת התורה הם תוצאה מירידת השכינה למטה.

ה. והנה כיון דזה שמשה התחיל להתעסק עמהם בענין קבלת התורה הי' כשאמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'", מסתבר לומר, שג' ענינים אלה מרומזים באמירה זו גופא ד"ואתם תהיו לי וגו'" (וכידוע שבהתחלת כל ענין נרמז כל הענין).

והענין⁴¹:

"ואתם תהיו לי" היינו שבנ"י נעשו קנינו של הקב"ה בלבד (ובמכילתא⁴² "כביכול איני מעמיד ואיני משליט עליכם אחרים אלא אני"), ולאח"ז באים שני הענינים בעבודת בני ישראל — "ממלכת כהנים וגוי קדוש": כהנים — שהם פרושים מעניני העולם, בלשון הרמב"ם⁴³ "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו", הוא ע"ד מצות פרישה; "וגוי קדוש" מורה על הקדושה שבנ"י ממשיכים בדברים גשמיים (וע"ד פירוש אדה"ז⁴⁴ ב"גוי אחד בארץ"⁴⁵, שבנ"י ממשיכים "ה' אחד" גם בענינים ארציים) — וזהו בהתאם למצות הגבלה, שענינה "השמרו לכם עלות בהר", אלא — עבודת האדם צ"ל להמשיך קדושה בדברים גשמיים ועניני העולם, "דירה לו ית' בתחתונים" דוקא.

ו. והנה הימים האלה נזכרים ונעשים⁴⁶, ומזה מובן גם בנוגע לזמן מתן תורתנו שבכל שנה ושנה, שבכל שנה ישנה נתינת התורה מחדש⁴⁷ ובאופן נעלה יותר⁴⁸, שבכדי לקבל התורה בחג השבועות צריכים להיות ההכנות הנ"ל מר"ח סיון, מעין שהי' בזמן מ"ת בפעם הראשונה.

והיינו דנוסף ע"ז שכל הכנה צ"ל מעין ובדוגמת הדבר שהוא נושא ההכנה, ובנדו"ד הוספה בלימוד התורה בימים אלה, צ"ל גם מעין ההכנות פרטיות שהיו בפעם הראשונה, וכמובן גם בפשטות: כיון שהמאורעות והגילויים דימים אלה פועלים ונמשכים גם עתה, הרי מטעם זה עכשיו אין מתענין בהם ואין אומרים בהם תחנון.