203

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום כ"ה מנ"א.

ובמענה לשאלתו: באם המקיים נפש אחת מישראל — פס"ד חז"ל ברור הוא שכאילו קיים עולם מלא עאכו"כ עשיריות נפשות ועד לקהלה שלימה. והרי לימוד בנ"י את התורה — שהיא אך היא חיינו — באופן שמשפיעה על חיי הלומד (בסגנון חז"ל — לימוד המביא לידי מעשה) ועד שתקוה חזקה שתעצב את חייו, הרי עי"ז מקיים אותו, מחייהו ומביאו לחיי עוה"ב וגם לחיי עוה"ז (הראויים לשם — חיים).

ועפ"ז מובן שדרכם בעתיד ברורה — למלאות בקשת הקהלה ולהמשיך בפעולותיהם בה עוד משך זמן. ויתוסף עי"ז בברכת ה' גם בעניניהם הפרטים ובנקודה העקרית — רוב נחת אמיתי מכל יו"ח שי'.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

(ממכתב ב' אלול תשכ"ו)

... ובמענה לשאלתו בקשר עם יום ההולדת — לאריכות ימים ושנים טובות,

הנה מפני הטעמים מאז (כיון שבמקומם עומדים) נכון מאד, לדעתי שיתועד — ובפרט שהשנה — שנת הקהל — ביום זה במסיבת ידידים וריעים (וכיון שאין רצונו בפרסום יותר) מצומצמת בכמות.

ובאם אכל בי עשרה שכינתא שריא, אף שאינם מדברים¹ בדברי תורה וכו' (וכדברי רבנו הזקן באגה"ק סכ"ג שלו, "ששמעתי מרבותי" (הרה"מ והבעש"ט כביאור² כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה)) עאכו"כ במסיבה האמורה, שבודאי ידברו בד"ת — בנגלה ובחסידות, ובנגלה ובחסידות גם יחד, ופתקא משמי שמיא³ נחתי' — שיקיים