198
קדושים
במענה למכתבו מי"ב אייר, עם המצורף אליו, בו שואל חוות דעתי בהנוגע לימוד שקוראים שהנהיגה הממשלה, ובזה שתי שאלות:
א. אם לימוד זה מזיק לנפשות ילדי ישראל?
ב. ואם מחוייבים ע"פ ההלכה לבא במשפט בזה?
א. מובן שלימוד זה (כפי המבואר בחוברת המצורפת) איסורו נכלל בדברי המורה הגדול הוא הרמב"ם ביד החזקה שלו, הלכות ע"ז פרק שני, ואיסורו — איסור מן התורה*,
על פי פסק הדין הידוע, אשר נוצרים הם עובדי עבודה זרה.
מזה מובן שלא רק שהלימוד מזיק לילדי ישראל, כי אם עוד שהוא ענין בהלכות עבודה זרה, שאפילו אביזרייהו שלהם חמורים ביותר, ועל אחת כמה וכמה איסור ממש.
ב. מהאמור מסקנה מיַדית אשר מחוייבים על פי ההלכה לבוא במשפט בזה, ולעשות ככל האפשרי, בכל הדרכים החוקיים לבטל גזירה האמורה. ובודאי כשיסבירו המצב לאמתתו ובתוקף הדרוש, תקובל הטענה, כיון שהענין נוגע ברגש הדתי ואמונת איתן של עמנו בני ישראל, עליהם מסרו נפשם במשך כל הדורות, עד אשר כל עמי הארץ, וביחוד העמים הנאורים בארצות דמוקראטיות, הכירו שאין להכריח את בני עם ישראל לעבור על דתם ח"ו, ואפילו לא לנגשם ולהצר עליהם ולהקשות להם קיום שמירת דתם.
לפשיטות הדבר ולדחיפת הענין, אסתפק בשורות אלו המעטות בכמות לפי ערך הענין.
בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור.
(ממכתב כ"ו אייר תשכ"ו)
הערות
- *. אל תפנו אל האלילים (פרשתנו יט, ד). המו"ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ט'קמד לקו"ש חל"ז ע' 198
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.